אדם שהיה חולה וישן בליל שבת, כיצד ינהג בבוקר לעניין קידוש כשמעוניין לשתות?

שאלה

אדם שהיה חולה וישן בליל שבת, כיצד ינהג בבוקר לעניין קידוש כשמעוניין לשתות?

תשובה

שאלה זו כבר נשאלה בבית המדרש, והגאון בעל שערי דעה (ח"ב סי' ב) הכריע שמכיוון שקידוש צריך להיות במקום סעודה, ולפני תפילת שחרית אי אפשר לעשות סעודה, אם כן לא חלה עליו חובת קידוש ויכול לשתות קודם התפילה מים או שתייה חמה. וזו גם הכרעתו של הגאון בעל הבצה"ח (ח"ג סי' א) ומפרטה שם באופן נפלא. שהרי מן התורה מותר לאכול קודם הקידוש (מג"א רסט סק"א ומחצה"ש שם), ומן התורה יצאנו כבר ידי חובת קידוש באמירת "ויכלו" בתפילת ליל שבת, כדבריו המפורסמים של המג"א שנכתבו כבר בספר המכריע (סי' עא) והתוספות רי"ד. ועל מה שלא הזכרנו את יציאת מצרים בשעת אמירת "ויכלו" כתב החיד"א (חיים שאל ח"ב סי' מג) שאין זה מעכב מן התורה. ורבי מאיר אריק (מנחם פתים סי' רעא) מבאר שהזכיר כבר יציאת מצרים בקריאת שמע וברכותיה. וכדי שלא ייצא האדם ידי חובת קידוש מן התורה בתפילתו, על מנת שבקידוש של ליל- שבת ייצא ידי חובה דאורייתא, הוא צריך לכוון לזה (חת"ס או"ח סי' יז, ובכ"מ). עכ"פ בוודאי שמותר לאדם זה לשתות כל שתיה שהוא רואה לנכון קודם התפילה ויעשה קידוש של יום שבת אחר התפילה. וכמו שפסק הערוה"ש (סי' רעא סעיף כא) שקידוש היום יפטור גם את קידוש הלילה, ואין צריך לקדש פעמיים. אך עצתי היא לעשות כדעת הבצה"ח (שם סי' ג), לברך "בורא פרי הגפן" ולאחר מכן לומר את נוסח ברכת הקידוש של ליל שבת, ואז בירך פעם אחת על היין והשלים את מחויבותו לקידוש של ליל שבת.