בחסדי ה' החלמתי מקורונה והייתי בסכנת חיים ממשית, עד אשר חשבו שאני עומד ללכת לבית עולמי חלילה, וזיכה אותי הקב"ה לחיים חדשים. מהי הדרך הנכונה להודות לקדוש ברוך הוא?

שאלה

בחסדי ה' החלמתי מקורונה והייתי בסכנת חיים ממשית, עד אשר חשבו שאני עומד ללכת לבית עולמי חלילה, וזיכה אותי הקב"ה לחיים חדשים. מהי הדרך הנכונה להודות לקדוש ברוך הוא?

תשובה

בלב מלא הודיה נברך עליכם "ברוך מחיה מתים" ו"שהחיינו", בברכת אורך ימים ושנות חיים בטוב ובשמחה.
כתב מרן המשנה ברורה (סי' ריח ס"ק לב): "כתבו האחרונים מי שנעשה לו נס יש לו להפריש לצדקה כפי השגת ידו, ויחלק ללומדי תורה ויאמר: 'הריני נותן זה לצדקה, ויהי רצון שיהא נחשב במקום תודה שהייתי חייב בזמן המקדש'. וראוי לומר פרשת תודה". הוה אומר את פסוקי קרבן תודה המוזכרים בפרשת צו, וכן ראוי להוסיף ולומר "מזמור לתודה" (תהלים ק) ופרק קז מתהלים ("הודו לה' כי טוב"). ומוסיף מרן המשנה ברורה: "וטוב וראוי לו לתקן איזה צרכי רבים בעיר ובכל שנה ביום הזה יתבודד להודות לה' יתברך ולשמוח ולספר חסדו". החוות יאיר (סי' ע) כתב שסעודה זו הינה סעודת מצוה לכל דבר וענין (עיין פמ"ג סי' תמד).
רק נעיר שמעניין שלדעת הזהר הקדוש (פ' בא) האדם צריך להשיח את ניסו בינו ובין בוראו בלבד, ואין צריך לפרסם את הנס לרבים.
ונחתום בדבר הזהר הקדוש (פ' מקץ) שרבי אבא ראה אדם שנעשו לו נסים, והסביר שאדם זה זכה לכך משום שמעולם לא הקפיד על איש ותמיד מחל בלב שלם על כל מה שעשו לו, והגדיל לעשות טובה גם למי שהרע לו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לשיח?
אשמח לקבל את תגובתך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.