האם מותר להשתמש או לתת במתנה נעליים של נפטרים?

שאלה

קראתי (ואינני זוכר איפה) שאין להשתמש בנעליים של נפטרים. האם יש גם איסור לתת נעליים במתנה שלא השתמשו בהם מסיבה כל שהיא (כמו קושי להלביש אותם או שלא מצאו חן יותר בעיני הקונה) אפילו אם הקונה השתמש בהם פעם או פעמיים?

תשובה

בספר חסידים (סי' תנד) נאמר שאין לנעול נעלים של מת: "ולא יעשה אדם צדקה בדבר שיש בו סכנה.
לאחד ניתנו לו מנעלים של מת ורצה לתת אותם לעני אמרו לו "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) אלא תמכרם לנכרי שלא יבוא לידי סכנה שום יהודי ויתן המעות לעני, ע"כ".
יש האומרים שהסיבה לכך, כי אם ילבש את נעלי המת ביום יחלום בלילה מהרהורי היום, שהמת בא בלילה לקחת את נעליו, וחלום זה הוא סימן רע לחולם. ולפי זה האיסור הוא רק אם המת נעל נעליים אלו כשהוא נפטר, או בשעה שהוא היה חולה ומהחולי הזה הוא נפטר (אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קלג).
יש שמבארים שהחשש הוא שמוצרי עור יעבירו את המחלה שממנה נפטר האדם. ולפי זה כל החשש, אם הוא נעל אותם בשעת פטירתו. ורק אם הוא נפטר ממחלה ולא מסיבה טרגית אחרת.
ויש שסברו שהחשש הוא מנעול נעליים מעור כיון שהבעל חיים היה אולי חולה, וזה כלל לא קשור לנעלים של נפטר (עיין נטעי גבריאל הלכות אבילות, וביביע אומר ח"ג חיו"ד סי' ה האריך בזה, והביא את דברי שו"ת עצי הלבנון (סימן מו) שנשאל על המנהג לחתוך נעליים של מת לחתיכות דקות, שעוקר איסור בל תשחית, הביא את דברי רבי יהודה החסיד וכתב שיש בהם טעות סופר, וצריך לומר "מנעלים של מתה", על פי הגמרא בחולין (צד.): לא ימכור אדם לחבירו סנדל של מתה (של עור בהמה שמתה מאליה. רש"י). מפני ב' דברים, אחד מפני שמתעהו, ואחד מפני הסכנה (רש"י: שמא מחמת נשיכת נחש מתה). ועיין גשר החיים (עמ' נח).
ובספר ציוני הלכה (עמוד תרכד) כתב בשם דודי זקני מרן הגרי"ש אלישיב, שעמותה או ארגון שמקבלים נעליים לחלקן אינם צריכים להודיע שזה נעליים של מת.
סיכומם של דברים, אם הנפטר ז"ל לא נעל אותם אלא פעם פעמיים, ולא נפטר איתם, אין מקום לחשש.