האם מותר לתקן קורא בקריאה בתורה או שיש בזה משום 'מלבין פני חברו ברבים'? מה הכמות לעניין הגדרת 'רבים'?

שאלה

האם מותר לתקן קורא בקריאה בתורה או שיש בזה משום 'מלבין פני חברו ברבים'? מה הכמות לעניין הגדרת 'רבים'?

תשובה

הטור בהלכות קריאת ספר-תורה (או"ח סי' קמב) כותב בשם ספר המנהיג שאם החזן או הבעל קורא טעו בקריאה מן הראוי שלא להעיר לו ברבים כדי שלא להלבין פניו, שהרי גם אם הוא טעה – יצאו ידי חובה, וכמו שכתוב במדרש
( שיר השירים רבה ב ד) שאם הקורא קרא 'הרן' במקום 'אהרן' יצאו ידי חובה. ומסיים הטור שמהרמב"ם משמע שחובה להחזיר אותו אפילו על דקדוק אות אחת.
להלכה מרן השו"ע פסק כדעת הרמב"ם שיש לתקן את הבעל קורא. אך מרן הרמ"א כתב בשם בעל תרומות הדשן שדוקא כששינוי משמעות העניין יש להעיר, אבל בלא זה אין להחזיר אותו אלא לגעור, הוא אומר ביחידות בלבד ולא ברבים. 'רבים' לעניין הלבנת פנים יש עוד שניים חוץ ממנו (בנין ציון בשם הפרי). מגדים).

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לשיח?
אשמח לקבל את תגובתך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.