ישנן מצלמות שמזהות תנועה ורק אז מתחילות להקליט, האם דינן שונה ממצלמה רגילה?

שאלה

ישנן מצלמות שמזהות תנועה ורק אז מתחילות להקליט, האם דינן שונה ממצלמה רגילה?

תשובה

הגאון הגדול הגר"מ שטרנבוך שליט"א (תשוה"נ ח"ב סי' קפט) פוסק שמותר לעמוד מול מצלמה שמותקנת בתחתית בנין, על אף שאתה יודע שאתה נראה בבירור, וכך יודעים שאתה ממתין ונמצא, משום שזה כמו לעבור מול מראה שגם בה לפני כן ראו דבר מה וכעת רואים אותך, ובמראה לא יבוא אף אחד ויאסור לעמוד עם ספר מול מראה בטענה שנחשב הדבר לרישום אותיות.
אך במצלמות שמקליטות רק כשהן קולטות תנועה פעולת העמידה שלי למול המצלמה יוצרת פעולה חשמלית ואני הוא שגורם להפעלת המצלמה. זאת, בשונה ממצלמה שמצלמת כל הזמן, שבה אין הבדל בין אם מצלמת אותי למצלמת עצים ואבנים.
שאלה זו נוגעת לפרטים רבים, לדוגמא לעבור ליד נורה שנדלקת באמצעות עין אלקטרונית שמזהה כשעוברים לידה. בזה צריך לחלק בין איסור תורה שנגרם על ידי הפעולה שלי לאיסור דרבנן שנגרם על ידי. איסור תורה הוא כאשר נדלקת נורת להט שיכולה לשרוף כשהיא חמה, שבה יש איסור מבעיר או כשנצרבת תמונת מהמצלמה לתוך דיסק שיש בזה איסור כותב ברישום. אמנם במנורת לד וכדומה שאין בה הבערה וכאשר אין רישום לתוך דיסק – יש בזה איסור דרבנן. ולכאורה היה מקום לאסור לחלוטים במקום שיש איסור תורה. ומדוע? כי זה פסיק רישא, וכמו שפוסק מרן (רעז א) שאסור לפתוח דלת כשיש רוח בחוץ אם הלהבה של המדורה תגדל מטעם שאין זה גרמא אלא כעושה בידיו, שהפעולה מתייחסת ישירות אל הגורם לה. לכן פסק מרן הגרש"ז (מאוה"ש ח"ד סי' יד הערה צט), שלעמוד או לעבור מול מנורת להט שנדלקת או מצלמה שרושמת זה איסור תורה באופן ישיר, ופסיק רישא והדבר אסור. ואם אדם עבר שם – אסור לו לצאת החומה עד צאת השבת.
אמנם היו שחלקו עליו – דו"ז מרן הגרי"ש (שם במאוה"ש) ומרן הרב וואזנר (שבה"ל ח"ט סי' סט), וטענו שבזה אין איסור תורה אלא מדרבנן, משום שהעובר שם הולך לתומו ואינו מתכוון ולא ניחא ליה.
לכן במקום מצוה, חולי חלילה או כבוד הבריות – מותר להדיא להיכנס ללא חשש, לדוגמא חדר שירותים שנדלקת בו נורה עם הכניסה – יהיה מותר להיכנס לתוכם משום כבוד הבריות, ודבר זה מצוי בבתי מלון רבים. אמנם כאשר אין את אחד מצדדי קולא הללו – יש להימנע משום הפוסקים החוששים לאיסור גמור.