לכאורה יש לעורר על המניינים בשטיבלאך שמתפללים אחרי זמן תפילה וקוראים קריאת שמע בברכותיה, הרי זו ברכה לבטלה כמו שפסק מרן השו"ע (או"ח נח ו), שצריכים לקרוא קריאת שמע בלי הברכות אפילו שעל ידי זה לא יסכמו גאולה לתפילה.

שאלה

לכאורה יש לעורר על המניינים בשטיבלאך שמתפללים אחרי זמן תפילה וקוראים קריאת שמע בברכותיה, הרי זו ברכה לבטלה כמו שפסק מרן השו"ע (או"ח נח ו), שצריכים לקרוא קריאת שמע בלי הברכות אפילו שעל ידי זה לא יסכמו גאולה לתפילה.

תשובה

הדברים נכונים, ובכל זאת נמליץ טוב על הציבור שמיקל. נכון שמרן השו"ע פסק במפורש שאסור לברך ברכות קריאת שמע אחרי זמן תפילה. אבל הביה"ל הביא תשובה משכנות יעקב (סי' עז), וכפי שכתבו בפירוש מרן החת"ס בהגהותיו, מרן החיד"א (חיים שאל ח"ב לא), מרן הבן איש חי (רב פעלים ב י), הרב זוננפלד (שלמת חיים סי' כג), שו"ת ארץ צבי (א לו) והליכות שלמה (פ"ז אות טו) שמקילים בדבר כל עוד שאפשר להתפלל עד חצות, ואז קוראים קריאת שמע עם ברכותיה. וכפי שהמתיק זאת מרן השבט הלוי (י י) שלכן מרן השו"ע לא כתב שהברכות הם ברכות לבטלה כמו שכתבו הרא"ש והטור.
מעבר לכך, הפר"ח (סי' נח), מרן החיד"א (שם) ורבו האור החיים הקדוש בספרו ראשל"צ (ברכות ט:) סוברים שבמקום אונס גמור, לדוגמה חולי, ניתן להסתמך על דעת הרמב"ם (סוף פ"א מהלכות ק"ש) והמהרי"ל (הלכות תפילה) שזמן קריאת שמע הוא כל היום ד"בקומך" הוא כמו "בשכבך" שזמנו כל הלילה, ובמשך כל היום ניתן לקרוא קריאת שמע בברכותיה.