מה צריך לכוון כשמסתכלים על נרות השבת בשעת אמירת הקידוש?

שאלה

מה צריך לכוון כשמסתכלים על נרות השבת בשעת אמירת הקידוש?

תשובה

כתב מרן הרמ"א (רעא י): "וכשמתחיל יתן עיניו בנרות, ובשעת הקידוש בכוס של ברכה". בדרכי משה ובאליה רבה נפסק כי במשך כל אמירת "ויכלו" צריך להסתכל בנרות, ובשעת ברכת הגפן וברכת היום יש להסתכל בכוס. אולם המגן אברהם כתב שצריך לקדש ליד הנרות, ואולי זהו הטעם שיש המקפידים להניח נרות על גבי השלחן, וכך מסתכלים בבת אחת על הנרות והיין במשך כל הקידוש.
אולם הציבור נהג כדברי הלבוש שרק בשעת אמירת "יום השישי ויכלו השמים", שהוא ראשי תבות של שם הוי"ה, מסתכלים על הנרות, ואת שאר הקידוש אומרים מתוך הסידור או בעל פה בעיניים עצומות. ויש שמסתכלים ביין באופן שרואה המקדש את מצחו, ומכוונים 'הצלחה' שהוא בגימטריא 'מצח' (בן איש חי).
הכוונה הרצויה היא לכוון לשם הוי"ה בתחילת הקידוש, וכן לתקן את הפסיעה גסה של מהלך השבוע שמחסירה אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. וכן לכוון למה שב' פעמים 'נר' בגימטריא עולם ת"ק, ומתקן את הראיה. אם כי רש"י (שבת קיג:) כתב שהרפואה נעשית על ידי השתיה של היין. ובספר שמירת שבת כהלכתה (מז לא) העיר שראוי שכל השומעים ייתנו עיניהם בנרות וישתו מן היין לשם אותה הסגולה. ולעניות דעתי זה רק בשבת כלשון חז"ל – "קידושא דבי שימשא" (שם) ולא במועדים וימים טובים, וצ"ע.