מחצית השקל

פסק רבינו הרמ"א: י"א שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום.

ומאחר ששלשה פעמים כתוב תרומה בפרשה, יש ליתן ג'.. זכר למחצית השקל.

ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה.

וכתב הגרימ"ט בלוח א"י, שהמנהג לתת מחצית השקל אחרי מנחה.

ויש נוהגים, שנותנים פעמיים זכר למחצית השקל, בערב פורים כאמור וכן בפורים עצמו בשחרית לפני קריאת המגילה, כדי לצאת שיטת המ"א.

ממשיך רבינו הרמ"א: ויש ליתן ג' חצאי גדולים במדינות אלו, כי אין מטבע ששם מחצית עליה מלבד זו.

ובעל כף החיים הרחיב, שיש להדר ולתת ג' מטבעות בערך חצי כל אחד מהם, ובכל אחד יש ערך כסף מזוקק מחצית השקל של התורה (9.620 גרם כסף צרוף), או עכ"פ סכום כסף שמכליל בתוכו ערך כסף זה,

אולם רבינו הרמ"א לא כתב, אלא לתת מטבע שיש עליו ערך של חצי, וכאן בא"י זה חצי שקל, על אף שאין בו כלל כסף זקוק , כי העיקר הוא זכר למחצית השקל, [והאומר בפיו שנותן מחצית השקל הרי שהקדיש כסף זה לצורך קרבנות ציבור – לצורך גבוה.]

ואם אין לו מטבע של חצי, כתב המהרש"ם [בדעת תורה],  שיתן  ג' מטבעות של סך שלם ויכוון לתת חצי דרך חיוב והשאר מתנה.

ורבינו הגר"א חולק [על המרדכי והרמ"א], וסובר שאין צריך לתת ג' מטבעות, אלא מטבע אחד זכר למחצית השקל.

כסף זה ייעודו, לדעת השע"ת והשעה"צ. לעניים דווקא. ולא לצרכי בית הכנסת.

רמ"א: ואין חייב ליתנו רק מי שהוא מבן כ' ולמעלה. אולם במ"ב כתב, שהמנהג לתת גם עבור בניו הקטנים, ואפילו לאשה מעוברת בעבור ולדה, כמו שנאמר, זה יתנו כל העובר על הפקודים' 'עוֹבר' אותיות 'עוּבר'. והמנהג לתת גם עבור הבנות, על אף שפסקו המ"א והתוס' יו"ט שאין לתת עבורם. כיון שנאמר בתרומת השקלים לכפר על נפשותיכם על כן נותנים בעד כל בני הבית לכפר על נפשותם.