עמידה בזמן קריאת התורה

שאלה

השו"ע פוסק שצריך לעמוד בשעת קריאת התורה, דלא כרמ"א, ונהגתי להחמיר כמוהו. אבל אחרי הרבה זמן ראיתי שה'קומארנר' (שאני נוהג כמותו) כותב שלא לעמוד, ושכך כתוב במרן האריז"ל. האם מותר לי לשנות ממנהגי? מצד אחד, זו חומרא של מצווה, שאמנם חשבתי שזה יהיה בלי נדר, אך בכל זאת הקפדתי. ומצד שני, עכשיו מתברר שזה לא בטוח חומרא, אז איך עלי לנהוג בקריאת התורה?

תשובה

ראשית יש לדעת שנחלקו בדעת מרן האר"י הקדוש, האם כוונתו שאדרבה יש דווקא לשבת (משנת חסידים, פתח הדביר ורבי יצחק אייזיק בספרו הנורא). אולם השדי חמד (כללים מערכה ב) סובר שאין הקפדה שלא לעמוד, רק שמרן האר"י סבר כדעת הפוטרים מחיוב לעמוד.

וכיון שכבודו נוהג כדברי השולחן הטהור, ולדבריו יש כן חיוב לשבת, וכל מה שעמדתם זה מפני שמרן הרמ"א כתב שיש מחמירים וכוונתם בדבר שיהא בלא נדר, אזי אדרבה מעכשיו תקפידו לשבת ואין צריך להתרת נדר.