מרן השו"ע הביא בשם הכל בו והגהות מרדכי שיש נוהגים לישון בתשעה באב מוטה על הרצפה עם אבן מתחת לראשו. יש בעניין זה אריכות בספר הנפלא שבט הקהתי (ח"ב סי' קצא) לרב גרוס שליט"א, שכותב שלמי שיש כח יש לו לנהוג כך גם ביום עד חצות. כשהרעיון בדבר הוא לשנות מהרגלי השינה הקבועים שלו, וכמו שמביא במוע"ז (ח"ה סי' שמז) בשם הגר"א שדבר זה הוא ממש מדינא כמו באבל. אך חושבני שהדברים אמורים רק למי שחזק בגופו והדבר לא יגרום לו לחולשה, ובוודאי שחולה לא יישן על הארץ, שכן בחולי בוודאי שהקלו אף באבל ממש. לכן הדרך הנאותה למי שיכול היא כפי שנהג מרן הסטייפלר זצ"ל, להוריד את המזרון על הרצפה ולשים אבן מתחת למזרון כנגד הראש.