שאלה
האם ענב יחיד נחשב כ'בריה' לעניין ברכה אחרונה?
תשובה
מרן השו"ע (אורח חיים סי' רי) מביא שיש דעות כאלה, כי הענב הבודד נאכל בשלמותו. ולכן מוסיף מרן שיש להקפיד שלא לאכול ענב בודד, משום שבזה נכנס לספק. ויש לאכול "כזית" לפחות או לנגוס בענב, שבזה מתבטל משלמותו ולא נחשב ל'בריה'. ולפי זה גם קטנית נחשבת כ'בריה', ולכן אדם שיאכל אפונה אחת יצטרך לברך לאחריה "בורא נפשות". ועל כן גם באכילת קטניות יש להקפיד לאכול "כזית" שלא להיכנס במחלוקת.
שאלה
מדוע אומרים "שהחיינו וקיימנו והגיענו", הלא זו חזרה משולשת על אותו תוכן?
תשובה
הרוקח (סי' שעא) כותב שזה כנגד "הללי נפשי את ה', אהללה ה' בחיי, אזמרה לאלוקי בעודי".
איני יודע להלום כיצד שלושת המילים הן כנגד שלושת המקטעים שבמזמור, אבל ידוע שכל דברי הרוקח הם מפי אליהו הנביא.
שאלה
שמעתי פעם שכשאומרים "ברוך ה'" יוצאים ידי חובת ברכת שהחיינו על ראיית פני חברו אחר ל' יום, האם כך יש לנהוג להלכה?
תשובה
כך כותב בעל ברכת הבית, מהרב איינהורן זצ"ל מצפת. וכך כתוב בעוד מקומות (בית ישראל סי' לג). אבל הדבר לפלא, שהרי ברכה שאין בה מלכות ("מלך העולם") לא יוצאים בה ידי חובה.
אגב, שמעתי בשם הרבי מקארלין שכשאומרים בזמירות שבת "ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל" צריך לחשוב "ברוך" ובלב לומר "אתה" ואז לומר "ה'" ולחשוב "מלך העולם" ולומר "אשר נתן מנוחה", שבזה יוצאים ידי חובת ברכה על עונג שבת. אבל וודאי שאדם שרק חשב בלב את המילים "מלך העולם" לא יצא ידי חובת ברכה, ועל כן העניין הזה הוא על דרך של השתוקקות ולא כקביעה הלכתית.
שאלה
האם מברכים על ריח של יין חזק?
תשובה
על שמן זית שנכתש וריחו נודף פסק מרן (או"ח סי' רטז) לברך "בורא עצי בשמים", ומרן המ"ב (ס"ק כה) הוסיף שזה לאו דווקא בשמן זית אלא בכל פרי שנכתש וגדל על העץ. ובאמת הריח של מיצים טבעיים לא חזק, אבל יין שריחו נודף מדוע שלא נברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות", והרי בגמרא מופיע שהיו העשירים מזלפים יין בשביל ריח. ואל יבוא המחלק ויאמר שכיום יש ביין חומרים שונים והוא עובר פסטור ועל כן דינו השתנה מפעם שהיה יין בלבד, כי במציאות יין ישן ריחו טוב וחזק. וכששאלנו את דו"ז מרן הרב אלישיב זצ"ל הוא פסק שצריך באמת לברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות", וכנראה משום שסבר שזו הייתה כוונת מרן בדין שמן, והשמן הוא כדוגמא לכל הפירות כדברי המשנה ברורה (שם).
שאלה
מה מברכים על הרחת שושן צחור?
תשובה
למיטב ידיעתי שושן צחור הוא צמח רב שנתי וזוהי השושנה המצויה כיום ומוזכרת בתנ"ך. ועל צמח זה יש ספק האם הוא כעשב או עץ ולכן מברכים עליו מספק "בורא מיני בשמים".
שאלה
אני תלמיד ישיבה ויש קושי לומר את ברכת "המפיל" בחדר, האם אפשר לומר בבית המדרש וללכת מיד לחדר לישון?
תשובה
מותר לכתחילה, שכן אין בעיית הפסק בברכת "המפיל", והרי את קורא את קריאת שמע ומברך ומיד לאחר מכן הולך לישון. וכן פסק במפורש מרן הגרש"ז לגבי בחורי ישיבה (הליכות שלמה פי"ג אות ט"ו בהערה).
שאלה
מהי ההנהגה לגבי ברכת "המפיל" בשבת עפ"י הסוד?
תשובה
הכה"ח מביא בשם הרש"ש זי"ע שבליל שבת, עשרת ימי תשובה וימי ספירת העומר לא מברכים "המפיל", כיוון שהמוחין לא מסתלקין. אבל חושבני שהדברים אמורים רק למי שכל אורחותיו עפ"י הסוד, ועל זה נאמר שלא כל הרוצה ליטול את השם יטול. ומבחינה הלכתית יש חיוב לברך את ברכת "המפיל" תמיד בכל עת שעדיין לילה. ומי שנוהג עפ"י הסוד יידע שאין אזכור בהלכה לחלוקה בין שבת לחול.
שאלה
מה מברכים על רעידת אדמה?
תשובה
שלא נדע, אך בשו"ע (או"ח רכז א) פסק עפ"י הגמרא (ברכות נט.) שמברך "עושה מעשה בראשית", ואם רוצה יברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם". משמע מהשלחן ערוך שגם על רעידה קלה אפשר לברך. ויש לברך תוך כדי הרעידה או בסמוך לה (עד שלוש שניות מסיומה).
ומעניין מה שכתב היעב"ץ (מור וקציעה) שכשיש רעידת אדמה יאמר ג' פעמים את הפסוק "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו ד).
שאלה
האם סבא מברך "ברוך שפטרני" כשבנו- אבי הבן נפטר או שמא נכון שהאמא תברך?
תשובה
יש בזה דיון בין הפוסקים. כתב הפמ"ג באריכות שאין לאם לברך "ברוך שפטרני". והלכה למעשה פסק המהרש"ם (ח"ח סי' לג) שהסבא יברך בלי שם ומלכות. למעשה כיום כולם מברכים ללא שם ומלכות בכל מקרה.
שאלה
האם גם אישה צריכה להקפיד לקשור את נעל שמאל קודם לקשירת נעל ימין?
תשובה
מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הליכות שלמה ב ב) הכריע שנשים אינן צריכות להקפיד על עניין זה.
בעזרתך נוכל לסייע לתינוק בקבלת מנת מזון וטיטולים חודשית.
בזכותך ילד חולה שנזקק לטיפול שיניים יקבל טיפול.
בעזרתך חולה שנזקק לתרופה שלא בסל הבריאת יקבל עזרה.
בזכותך נוכל לעזור למשפחה נצרכת בקבלת סיוע.
תגובות אחרונות