האם לכהן מותר לחלוק כבוד לרבו או לחברו הגדול ממנו?

שאלה

האם לכהן מותר לחלוק כבוד לרבו או לחברו הגדול ממנו?

תשובה

מרן המשנה ברורה (או"ח רא ס"ק יג) פוסק שמותר לו לחלוק כבוד למי שהוא רוצה. אולם לדעת רבנו שמחה (הובאו דבריו במרדכי גיטין נט.) מותר לו לחלוק כבוד רק למי שגדול ממנו ולא לסתם אדם. ולהלכה פוסקים בזה כמרן המשנה ברורה, שיכול לתת כבוד לכל מי שירצה.

האם מצות "וקידשתו" לכבוד הכהנים היא דין תורה או דין דרבנן?

שאלה

האם מצות "וקידשתו" לכבוד הכהנים היא דין תורה או דין דרבנן?

תשובה

המג"א (או"ח רא סק"ד) לומד בדברי חז"ל (גיטין נט.) שהכוונה ממש לדין תורה ולא לדין דרבנן, ואפילו לא כאסמכתא, אלא שהתורה ציוותה אותנו לקדש את הכהנים וחז"ל רק פירשו את כוונת התורה ש"וקדשתו" הוא בנתינה לו לברך ראשון, לפתוח ראשון וכדומה.

אני שמאלי בידיי, כיצד אני מחזיק את כוס הברכה אחר ברכת המזון?

שאלה

אני שמאלי בידיי, כיצד אני מחזיק את כוס הברכה אחר ברכת המזון?

תשובה

פסק השולחן ערוך (או"ח קפג ה) "יש מי שאומר שאם המברך איטר, אוחז הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם". הוה אומר שאדם שעיקר כוחו ביד שמאל יחזיק את הכוס ביד שמאל.
אמנם המגן אברהם (שם ס"ק יד) הקשה שמדברי מרן השו"ע במקום אחר (תרנא ג) משמע שגם אדם שמאלי בידיו מחזיק את הכוס בימינו. למעשה פסק המגן אברהם כדברי השו"ע כאן משום שכך פסק הרמ"א שם. אך הכף החיים (קפג ס"ק כט, רו ס"ק ל) ביאר שעל פי הסוד יש גם לאדם שמאלי בידיו להחזיק את הכוס ביד ימין. אך אם חושש שהיין ישפך מן הכוס יאחז את הכוס בשמאל – שהיא נחשבת כימין שלו, אך ייזהר במידת האפשר של יסתייע ביד ימין שהיא נחשבת כשמאלו.

מה שנאמר בהלכה שיש להגביה את הכוס בברכת המזון האם צריך שכל הגביע יהיה גבוה טפח או די בהגבהת גוף הגביע?

שאלה

מה שנאמר בהלכה שיש להגביה את הכוס בברכת המזון האם צריך שכל הגביע יהיה גבוה טפח או די בהגבהת גוף הגביע?

תשובה

הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שולחן שלמה ס"ו) פסק שדי בהגבהת גוף הגביע ולא צריך שכל הגביע יהיה טפח מעל השולחן. ויש הסוברים שבכלל הטפח מודדים גם את עובי כף היד של המברך (תהלה לדוד קפג סק"ג).

האם יש להעביר כוס של ברכה לאשה?

שאלה

האם יש להעביר כוס של ברכה לאשה?

תשובה

בוודאי, הגמרא (ברכות נא:) אומרת מפורשות שעל ידי כוס של ברכה מתברכת אשתו של אדם, וכן פסק השו"ע (קפג ד).
אבל ראוי לשלוח לה מהכוס עצמה ולא להעביר את התכולה לכוס אחרת (מאירי). אולם מצאתי בארחות רבנו (ח"א עמ' פה) שהסטייפלר דייק שגם הבקבוק שממנו מזגו את הכוס של ברכה נחשב בכלל כוס של ברכה.
ויש לדעת שאורח יכול לשלוח לאשה רק מדעת בעלה, כפי שהביא הב"י (יו"ד קצה יג) ממסכת כלה שמי שמשגר שלא מדעת בעל הבית חייב מיתה.

האם נשים חייבות במים אחרונים?

שאלה

האם נשים חייבות במים אחרונים?

תשובה

מכיוון שכיום אוכלים עם סכו"ם והידיים לא מתלכלכות נשים פטורות ממים אחרונים (שבט הלוי ח"ד סי' כג, תשובות והנהגות ח"א סי' קעד). ורק אם הן נגעו בידיהן ממש באוכל יהיו חייבות ליטול מדינא.
ויש להעיר שיש לנטילת מים אחרונים טעמים עמוקים על פי הסוד, ולכן הגברים בכל מקרה נוטלים מים אחרונים ואף שידיהם נקיות לחלוטין. שבזהר הקדוש (תרומה) כתוב שעל ידי המים אחרונים המקטרגים לא נמשכים אחרי האדם, והמקטרג נקרא 'חובה' וזה הסוד במה שאמרו חז"ל (חולין קה:) "מים אחרונים חובה". ולכן הכריעו הרש"ל, המגן אברהם, הברכי יוסף והגר"א שאפילו אם הידיים נקיות צריך ליטול מים אחרונים, כמו שהביא בשמם מרן המ"ב (סי' קפא ס"ק כב). וכאמור כל זה הוא בגברים, אך אשה שיודעת שידיה נקיות אינה צריכה ליטול מים אחרונים.

כמחנך לילדים, האם כשהם משחקים בבניית צורות וקישוטים מקטניות יש בזה בעיה?

שאלה

כמחנך לילדים, האם כשהם משחקים בבניית צורות וקישוטים מקטניות יש בזה בעיה?

תשובה

השו"ע (סי' קעא ס"ב) כותב שאסור לשבת על ספסל שיש בתוכו תאנים, כי התאנים נמעכות בישיבתו (עי' מ"ב שם). ורק בכדי לשמח חתן וכלה התירו לזרוק קליות ואגוזים, ובתנאי שייזרקו במקום שאינו מאוס, כך שכאשר יאספו אותם יהיו ראויים לאכילה. לכן אסר מרן הבא"ח בעירו בגדאד לעשות כל מיני סידורי פרחים לחתן וכלה, כשמכניסים את הפרחים לתוך פירות ושמים כל מיני קמחים כדי לייצב את הפרחים.
ואני הקטן מוצא זכות להתריע על המנהג הלא-טוב בכל מיני אולמות יוקרה שמגישים את המרק בתוך לחם אפוי מאוד, והלחם משמש כקערית למרק, כשאת הקערית לא שייך לאכול, משום שנאפה באפייה ממושכת על מנת שייתקשה ביותר. ויש בזה בוודאי ביזוי אוכלים, ועוד ביזוי של לחם – פת; ואחר כך זורקים את כל הלחמים משל היו צלחות.
ולגוף השאלה, אם הקטניות שאיתן עושים את הקישוטים לא נמאסות, אזי אין שום מניעה לעניות דעתי.
אולם ישנן כיום כל מיני עיסות מקמחים שעוברים תהליך עיבוד כזה ואחר שלא ניתן לאכלן לאחר מכן, וזה בוודאי שייך לאותו גדר שכעת דיברנו עליו, וצריך לאסור את הדבר. וכפי שאמור בגמרא הדבר מביא חס ושלום להתגברות הדינים.

האם עיוור צריך ליטול מים אחרונים, שלא שייך בו הטעם של סימוי העיניים?

שאלה

האם עיוור צריך ליטול מים אחרונים, שלא שייך בו הטעם של סימוי העיניים?

תשובה

כן, משום הטעם השני של מים אחרונים- "והתקדשתם והייתם קדושים" (ספר הסומא בשם הגאון רבי משה שטרנבוך).

האם אדם שאכל מלפפון חמוץ בידיו יצטרך ליטול מים אחרונים משום המלח?

שאלה

האם אדם שאכל מלפפון חמוץ בידיו יצטרך ליטול מים אחרונים משום המלח?

תשובה

עליו ליטול מים אחרונים, וכך פסק האור לציון (ח"ב סי' מו סע' יט). אבל מנהג העולם להקל בזה.