יש לי שלט למזגן שמציג את טמפרטורת החדר, וכאשר פותחים את הדלת והטמפרטורה משתנה הוא מציג זאת, האם יש להצניע את השלט בשבת?

שאלה

יש לי שלט למזגן שמציג את טמפרטורת החדר, וכאשר פותחים את הדלת והטמפרטורה משתנה הוא מציג זאת, האם יש להצניע את השלט בשבת?

תשובה

אין צורך להצניעו משום שזה נחשב לגרמא שלא נוח לו בדבר, ואתה אינך מתכוון לדבר ולכן מותר. משום שפעולה שנעשית מחמת האדם יש לדון בה אם היא מלאכה מן התורה או מדרבנן, והאם נוח לו   ואם מתכוון לעשותה. אולם כאשר ישנה פעולה שאינה ישירה היא נחשבת לגרמא ולכן דינה שונה. לדוגמא, מכשירי חשמל ביתיים שמותקן בהם תרמוסטט כמקרר, תנור אפייה, הסקה ביתית, מזגן ועוד, שעם פתיחת הדלת התרמוסטט חש זאת וגורם למכשיר להתחיל לפעול. והרחיבו בעניין זה פוסקי זמננו- המנח"י (ח"ג סי' כד, ח"ב סי' טז), שערים המצוינים בהלכה (סי' פ), שש"כ (פכ"ג סעיף כא),   מנח"ש (ח"א סי' ט ואילך), מעשה חושב (ח"א סי' יד), הר צבי (או"ח סי' קנא), משנת רבי אהרן (ח"א סי' ד), אגרו"מ (ח"ב סי' סח), חלק יעקב (ח"א סי' עו-עז), אז נדברו (ח"ב סי' לו), באר משה   (ח"ו קונ' אלקטריק סי' ד ואילך), ישכיל עבדי (ח"ה סי' לו), צי"א(ח"ח סי' יב, חי"ב סי' צב) ויבי"א (ח"א סי' כא). ולהלכה אין מקום להחמיר שלא לפתוח את דלת הבית גם כשיש הסקה או מזגן אשר פועלים עם תרמוסטט, על אף שגורם בזה שינוי לפעולה, משום שכאמור זהו גרמא בעלמא ולא ניחא ליה ואינו מתכוון. ויש בזה גם ספק פסיק רישא משום שקשה לדעת מתי המכשיר מושפע מהאוויר   הנכנס ומתי לא. אך נציין שבמקרר יש דעות שהחמירו לפתוח אותו כשאר הוא עובד. ונימקו זאת משום שבהסקהומזגן יש לצרף את הטעם הידוע של צער בחום וקור, וכן מה שלא ידוע האם המנוע של   ההסקה או המזגן פועלים או לא וזהו ספק פסיק רישא. אמנם במקרר שידוע מתי המנוע פועל לפי הרעש, וגם יש לחשוש בו שהמנוע יידלק מיד ולא רק לאחר זמן. וכיום יש מקררים משוכללים אשר
פתיחת הדלת שלהם יוצרת הדלקת חשמל באופן מידי. לכן לדעת המחמירים יש לאסור כיום את השימוש גם אם המנוע פועל, ויש ללכת לטכנאי ליצירת "מצב שבת" במקרר כך שהמקרר לא מושפע כלל מפתיחת וסגירת הדלת שלו. אולם לדעתו הגדולה של מרן הגרש"ז זצ"ל שבירר את הדברים עד תומם גם מבחינה טכנית הרי שמותר תמיד לפתוח ולסגור את דלת המקרר בתנאי שהמנורה שבתוכו לא נדלקת אם פתיחת הדלת. ולדעתו גם אם יש גופי חימום שתפקידם לייבש את הקרח שבתא ההקפאה- מותר לפתוח ולסגור את דלת המקרר ללא כל חשש.

האם עדיף לקרוא מילה במילה עם הבעל קורא או שיש לשתוק ולשמוע?

שאלה

האם כדאי לקרוא מילה במילה עם הבעל קורא או שיש לשתוק ולשמוע?

תשובה

מרן המ"ב הביא בשם המג"א שפסק כדעת המט"מ, לקרוא מילה במילה עם הבעל קורא כדי לכוון לכל מילה. אבל עפ"י הסוד יש לשתוק, כמו שכתוב בהר (פ' ויקהל) שבזמן הקריאה אנו נחשבים כאילמים כבשעת מתן- תורה. שש"א (סי' שד) ובקיצוש"ע (סי' כד) סתמו להלכה שיש לשתוק ולכוון לקריאת הבעל קורא, וכך נהגו גדולי עולם כגר"א (מעשה רב), המגיד מקוז'ניץ ומרן החזו"א.

מה העלייה הנכונה לעלות בה כשיש לי יום השנה בשבת? ומה הדין באם יש חתן בבית הכנסת שאמור לעלות למפטיר?

שאלה

מה העלייה הנכונה לעלות בה כשיש לי יום השנה בשבת? ומה הדין באם יש חתן בבית הכנסת שאמור לעלות למפטיר?

תשובה

ר"ח פלאג'י (משא חיים) סובר שהנכון ביותר הוא לקבל את אחד משבעת הקרואים, משום ששבעת הקרואים הם עליות שבחובה ובזה זוכים לעליית חובה. אך החת"ס (ח"ו סי' ק"ג) הכריע שבשבת   שקודם היארצייט צריך דווקא לקבל את עליית מפטיר, וכן היה מורה למעשה מרן הרב וואזנר זצ"ל(מבית לוי חי"ב). לגבי החתן אין שום מקור שהוא צריך לעלות דווקא למפטיר. אבל במצב הנ"ל יעלה בעל היארצייט כאחד משבעת הקרואים והחתן יעלה למפטיר.

מה הדין כאשר נמצא פסול בספר תורה ואין ספר תורה אחר בבית הכנסת?

שאלה

מה הדין כאשר נמצא פסול בספר תורה ואין ספר תורה אחר בבית הכנסת?

תשובה

במקרה שכזה העולה שבעלייתו נמצאה הטעות נשאר לעמוד בצד התיבה והגבאי מעלה את כל העולים שנותרו עד לסיום הקריאה מלבד מפטיר. והעולים קוראים בתורה בלא ברכה בתחילה ובסוף. ולאחר קריאת כל הפרשה יברך העולה שבעלייתו נמצאה הטעות את הברכה האחרונה ויסגרו את ספר התורה ללא הגבהה (סידור היעב"ץ). ואותו העולה יאמר את ברכות ההפטרה ובסופה יאמר הבעל קורא את החצי קדיש (מ"ב).

מה דין ספר תורה שנמצאה בו טעות בשעת קריאת המפטיר ומה דין הגבהתו?

שאלה

מה דין ספר תורה שנמצאה בו טעות בשעת קריאת המפטיר ומה דין הגבהתו?

תשובה

א) יש בזה מחלוקת, והכרעת מרן המשנה ברורה (קמג ס"ק כג) באופן נחרץ (עד כדי כך שלא הביא את הדעה החולקת- דעת הט"ז סי' רפב) כדעה הסוברת שלא מוציאים ספר תורה חדש לשם קריאת   המפטיר. וכן היא דעת הפמ"ג, חיי אדם (כלל לא), הדה"ח והקצוה"ש (סי' פו). ואם שמו לבלטעות לאחר קריאת העלייה 'שביעי' קודם הקדיש לאקוראים לעולה נוסף למפטיר, אלא העולה שביעי מברך את ברכות ההפטרה וקוראה, ולאחר ההפטרה יאמר הבעל קורא את החצי קדיש. אם נמצאה הטעות לאחר הקדיש קודם קריאת המפטיר יעלה עולה למפטיר, אך לא יברך לפני הקריאה ואחריה, ויקראו   בספר הפסול ג' פסוקים בלבד למפטיר, ולאחר מכן יאמר את ברכות ההפטרה. והכלל הואשאין מוציאים בשבת ספר תורה עבור מפטיר. כמובן אין דיןזה אמור אלא בקריאה באותו הספר שקרא בו לשביעי, מה שאין כן במפטיר של ראש חודש או יום-טוב שקוראים בספר אחר שמוציאים ספר תורה חדש לקריאת המפטיר אם נמצא בו טעות.

ב) לגבי הגבהת ספר תורה פסול כותב היעב"ץ בסידורו שאין להגביהו, שכיוון שהוא פסול אי אפשר לומר עליו "זאת התורה אשר שם משה".

אני סובל מחומציות בקיבה, וכדי להטיב על הרגשתי אני אוכל מאכל מסוים מסיבי פשתן, האם מותר לי לאכול מאכל זה קודם התפילה?

שאלה

אני סובל מחומציות בקיבה, וכדי להטיב על הרגשתי אני אוכל מאכל מסוים מסיבי פשתן, האם מותר לי לאכול מאכל זה קודם התפילה?

תשובה

דבר זה מותר לכתחילה, שכן קצוה"ש (סי' קלד) התיר לחזנים לגמוע ביצה בשביל להקל על גרונם בתפילה. וכן במ"ב (סי' צ ס"ק מה) התיר ללעוס צמח מסוים (לקריץ) בכדי להקל על ליחות ושיעול.   אולם יש לומר ברכות התורה ולקרוא קריאת שמע קודם לכן.

האם יש מניעה לחלוץ תפילין של ראש כשיש ספר-תורה?

שאלה

האם יש מניעה לחלוץ תפילין של ראש כשיש ספר-תורה?

תשובה

המג"א (סי' כה ס"ק כט) כותב שכשיש ספר-תורה אסור לחלוץ תפילין של ראש ולהישאר עם ראש מגולה מול ספר התורה, וכן פסק מרן המ"ב (שם ס"ק נח) אולם אם זה נעשה תחת הטלית אז ממילא   אין גילוי ראש ומותר.

האם יש חשש של "לא תתגודדו" בשטיבלאך?

שאלה

האם יש חשש של "לא תתגודדו" בשטיבלאך?

תשובה

לא, כל אחד יכול לנהוג כמנהגו ללא כל חשש, כך פסק מרן הגרש"ז (אשי ישראל פכ"ה). אבל ספרדי אשר ייכנס לאשכנזי או אשכנזי שייכנס לבית כנסת ספרדי ויאמר את נוסח מנהגו בקול- עובר ב"לא  תתגודדו". ולכן לא יאמר ספרדי "ויצמח פורקניה" בבית כנסת אשכנזי, וכן לא ייפול אפיים על יד ימין שיש עליה תפילין (כפסק מרן – קלא א).

האם עיוור או גר יכולים לשמש כשליח ציבור?

שאלה

 האם עיוור או גר יכולים לשמש כשליח ציבור?

תשובה

העיוור יכול לשמש כשליח ציבור, אולם לא בימים נוראים (שו"ע או"ח נג יד). אלא אם כן העיוור היה רואה כל השנים ורק בשנה זו התעוור רח"ל, שאז נמשכת קביעותו וממשיך לשמש כחזן. גר צדק  יכול לכתחילה להיות ש"ץ, ואף לומר "אלהי אבותינו" בין בתפילת הציבור ובין ביחיד.
עוד נוסיף שחלל (כהן שנולד מפסולי כהונה) אסור לשמש כשליח ציבור.

שכחתי להתפלל מעריב משום שנרדמתי, האם יש להשלים את התפילה קודם תחנון או לאחריו?

שאלה

שכחתי להתפלל מעריב משום שנרדמתי, האם יש להשלים את התפילה קודם תחנון או לאחריו?

תשובה

מרן המ"ב (סי' ק"ח ס"ק יב) פוסק שכיוון שאין להפסיק בין התפילה לנפילת אפיים- יש להשלים את תפילת ערבית שהחסיר רק לאחר נפילת אפיים.