הכרעת הפוסקים היא שיש לך לצום במקרה שכזה, כפי שפסק מרן המ"ב (סי' תקנ סקי"ב) בעקבות דברי הריטב"א, וכפסיקת המהרי"ל דיסקין (קו"א סי' עד). אולם יש לדעת שבמקרים מסוימים מקילים בצום עד חצות בעקבות דברי הגר"א (סוס"י תרפ"ו) שמיקל בזה.
אמנם לו היה זה צום נדחה הדין היה אחר, ונחלק לדין שבעת ימי החופה וליום החופה עצמו; אם הצום הנדחה יחול בתוך שבעת ימי המשתה, לדעת האבנ"ז (או"ח סי' תכז) החתן והכלה צמים עד חצות, ממתינים עד זמן מנחה גדולה ומתפללים מנחה עם אמירת 'עננו', ולאחר מכן הולכים לאכול ולשמוח. וכך פוסקים להלכה המ"ב (שעה"צ סי' תקנט בשם תשובות בית יהודא) ובעל היבי"א (ח"א סי' לד). אולם לדעת מרן השבה"ל (ח"ו סי' ע), כדעת המג"א בשם הרדב"ז והביה"ל (סי' תקמט), יש לצום כרגיל עם כל הציבור, על אף שהוא צום נדחה. למעשה אנו מורים שאם החתן מרגיש חזק ושביכולתו לצום – עליו לצום כרגיל. אבל אם הוא חש חלוש וזה יפגע בשמחתו מקילים לו עד חצות. אמנם לכלה בודאי אנו מקילים בצום נדחה שלא לצום כלל. אולם בצום נדחה שחל ביום חופתו אין החתן והכלה צריכים לצום כלל.
אך כל זה כאמור בצום נדחה בלבד, בעוד שבשנה זו שהצום חל במועדו חייבים החתן והכלה לצום.