כל אחד ינהג כמנהגו, ורבים נהגו לאכול מאכלי חלב בחג השבועות מטעמים רבים שנאמרו בזה. יש הנוהגים לאכול את הסעודה החלבית דווקא בליל החג (קהלות יעקב), ויש שהתנגדו למנהג זה מטעם שגם בליל החג יש לאכול מאכלי בשר בשל שמחת יו"ט (שערי תשובה סי' תקכט). לכן אלו שאוכלים סעודה חלבית בלילה יקפידו לאכול גם דגים ויין, כדי שתהיה סעודה חשובה שיש בה שמחה.

ויש הנוהגים לאכול סעודה חלבית ביום, ולאחריה סעודה בשרית. יש לדעת כי במקרה שכזה יש צורך לעשות הפסק כראוי בין ב' הסעודות. מרן המ"ב (תצד ס"ק טז) פסק כדעת המג"א שאפשר באותה הסעודה לאכולה גם חלבי וגם בשרי, ובתנאי שנאכל דבר מה בין המאכל החלבי לבשרי שבו נקנח את הפה. לכן לא די באכילת פרי או ירק, אלא דבר מה משמעותי יותר כחלה או ביסקוויט וכדומה. לאחר מכן נשתה מים, נקנח את ידינו, נמתין מעט ואז נוכל להמשיך ולאכול סעודה בשרית גם בלא ברכת המזון.

אך רבים חלקו על דעת המג"א (השל"ה מס' שבועות, עי' בנו"כ יו"ד סי' פט), ודרשו שבין הסעודות יברכו ברכת המזון, אך בזה אנו באים לחשש ברכה שאינה צריכה. לכן, הדרך הנכונה ביותר היא לאכול סעודה חלבית, לקנח את הפה, לברך ברכת המזון, ולהמתין הפסקה של כרבע שעה, ורק לאחר מכן ליטול את הידיים לאכילת הסעודה הבשרית, ובזה לא תחשב ברכת המזון לברכה שאינה צריכה. נוסיף שלדעת הזהר הקדוש (רעיא מהימנא משפטים) אסור לאכול בשעה אחת בשרי וחלבי, ולפי פשטות דבריו יש להמתין שעה או עכ"פ רוב שעה (שלמת חיים).