מלשונו של מרן משמע שצריך לסדר שולחנו, הוי אומר סעודה עם פת. ובשו"ת רב פעלים (ח"ג סי' לה) כתב שכן משמע להדיא בגמרא (שם). כן מובא בספר 'מעשה רב' שהגר"א דרש מר' חיים מוולוז'ין ליטול ידיים אפילו שהיה חלש. וכך פירש גם בעל מחצית השקל.
עוד נעיר כי האר"י הקדוש (פע"ח שער השבת פי"ח) והשלה"ק (מס' שבת) כתבו שצריך שיהיה 'לחם משנה' גם בסעודת מלוה מלכה, וכמו שביאר בשערי הלכה ומנהג (סי' קנח) שהמן שירד לעם ישראל במדבר נאכל גם במוצאי שבת, וממילא יש על הסעודה הזו קדושה כמו סעודת שבת, ולכן צריכים לבצוע גם בה על לחם משנה. רק שמי שנוהג לבצוע על לחם משנה צריך להיזהר שלא לתפוס בשני הלחמים בשעת הברכה, כי זה ענין מיוחד לסעודת שבת, וכמ"ש בספר ליקוטי חבר בן חיים, מתלמיד מרן החת"ם סופר, שבזה הוא עובר אולי על איסור 'בל-תוסיף'.
אולם כבר כתב מרן המ"ב שאם אין לו פת או שהוא מאוד שבע מסעודות השבת עד שזו ממש אכילה גסה – יאכל מזונות או איזה תבשיל מחמשת מיני דגן ודי בזה. אם גם זה קשה לו, אזי די בפירות או כל תבשיל שהוא. וכתב בסידור יעב"ץ שבשעת הדחק אפילו כוס שתיה חמה נחשבת לסעודת מלוה מלכה.