זוהי שיטת יחיד, אם כי הוא מסתמך על דברי התוס' (שבת קמב: ד"ה שאכל) והרי"ף (ביצה ז.), ולכן אין הלכה כמותו (אג"ט בורר סק"ג. שבה"ש בורר סק"ד) כמו שהכריע מרן הבה"ל (שיט א ד"ה הבורר). טעם הב"ח הוא משום שכשהאוכל מועט או שווה בכמותו לפסולת גם ביום חול נהוג להוציא את האוכל מן הפסולת ולכן זוהי דרך הברירה, ושוב לא ניתן להגדיר פעולה זו כדרך אכילה.

אולם מקובל לומר בשם הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע שכן להחמיר כדעה זו, ולכן מי שמחמיר כשהאוכל מועט יפזר את התערובת וכך יוכל ליטול את האוכל. ולפי הרב מברדיטשוב זי"ע צריך להשאיר עכ"פ מעט מן האוכל בתפזורת. אבל כאמור מדובר בחומרא גדולה ולכן לציבור הרחב אין מקום לבוא ולהחמיר נגד כל הפוסקים ממש.