מרן המ"ב (סי' תצג סק"ב) פסק שאם הזדמן לו דבר שמברכים עליו "שהחיינו" מברך. מרן הרב חיים קנייבסקי זצ"ל ביאר שאין כוונת המשנה ברורה דווקא למקרה שהזדמן, אלא שמותר לכתחילה לחפש אחר דבר חדש ולברך עליו "שהחיינו". מי שמתבונן בפוסקים רואה שרבים אמרו שאין מקור וזכר למנהג שלא לברך לברך "שהחיינו" בימי הספירה, כמו שהאריכו בעל שו"ת לבושי מרדכי (סי' קנג), הכה"ח (סי' תצג סק"ד) ומרן ביבי"א (ח"ג סי' כו). אולם אלו שמחמירים יש להם על מי להישען. משום שרבינו ירוחם – אחד מגדולי הראשונים (ח"א סי' נה) כתב במפורש שלא לברך "שהחיינו" בימים אלה משום שהם ימי דין. וכך מצאתי גם בספר לקט יושר (דף צז), שהיה תלמידו של התרומות הדשן, בעוללות אפרים (ח"ב מאמר קז) ובספר צרור המור (פ' אמור). לכן מי שנוהג שלא לברך "שהחיינו" צריך התרת נדרים בכדי שיוכל לברך בימים אלו (תוספות חיים על חיי אדם כלל קלא). נוסיף עוד את דברי הבן איש חי שדבריו הובאו בציץ אליעזר (חי"ח סי' מא) שגם לאלו שמחמירים שלא לברך "שהחיינו" בימי הספירה, עכ"פ בשבתות הספירה, בל"ג בעומר ובראש חודש בוודאי שהדבר מותר.