מרן החזו"א (ערלה כו יא-יב) שאם הוציאו את כולו מן האדמה לשם העברתו, באופן שאם יישאר כך ימות משום שאין לו כלל אחיזה בקרקע, מונים את שנות ערלתו מההתחלה, שאנו נוטעים אותו כעת מחדש. לכן יש לספור ג' שנות ערלה ועוד שנת נטע-רבעי, ורק לאחר מכן ניתן ליהנות מן העץ. אבל אם נשאר משהו מן העץ אחוז בקרקע באופן שעל ידו יכול העץ להמשיך להתקיים אין מונים מחדש אלא דינו כעץ ישן. שאלה זו מעשית וחשובה מאד ומצוה לפרסם את דינה כי יש בזה מכשלה רבה לציבור.