מרן (תקס"ו ס"ו) כותב באופן פסקני שאסור שבעל הקורא והעולים יהיו אנשים שאינם צמים, וכך צריכים הספרדים לנהוג. אמנם האשכנזים צריכים לנהוג כדעת מרן המ"ב (שם סקי"ט) שאם הצום חל ביום שני או חמישי וכבר קראו לו לעלות לתורה בקריאת התורה שבשחרית- יכול לעלות, אך במנחה לא יעלה בשום אופן. אמנם החת"ס (או"ח סי' קנ"ז) פוסק שאין בעיה בד' הצומות להעלות לתורה את מי שאינו מתענה, וכותב שכך נהג בעצמו, וכן הכריע בעל ערוה"ש. אך הפוסקים הכריעו שלא לנהוג כדבריו בזה (ישועות יעקב שם, כה"ח בהאם-אדם-שמשמש-כבעל-הקורא-של-בית-הכנסת-אךשם פוסקים רבים, החלקת יעקב (ח"ג סי' ס"ט), אגרו"מ (ח"ד סי' קי"ד), מנח"י (ח"א סי' ס"ה), יחוו"ד (ח"א סי' ע"ט)). ולכן להלכה ולמעשה אין לתת לאדם שאינו מתענה לקרוא או לעלות לתורה.