מרן השלחן ערוך (אורח חיים תקפה ה) פסק שהתוקע או מתפלל בשכר – אינו רואה סימן ברכה מאותו תשלום שאותו יקבל. הבהירו השאגת אריה (סי' שו), הט"ז (ס"ק ז) והמג"א (ס"ק יב) שיש בזה דעות לכאן ולכאן האם יש בזה איסור או שרק אינו רואה סימן ברכה בלבד. בעל אלף המגן (סי' לח ס"ק י) נתן בזה עצה – שיתפלל עוד תפילה חשובה, כסליחות, או שיתקע בשופר במהלך חודש אלול, ואז התשלום שאותו יקבל על הימים הנוראים נחשב כמובלע בתשלום על שאר תפילותיו או תקיעותיו.
מרן פסק בדיני שליח ציבור (אורח חיים סימן נג) שאדרבה ישנה מעלה לתפילה בשכר מתפילה בנדבה, וכך הקפידו כמה וכמה גדולי עולם לשלם לבעל התפילה, על פי דברי הזהר הקדוש שלימדנו שמצוה שמשלמים עליה חשובה ממצוה הנעשית בחינם. ולכן הדרך כאמור למעשה היא לקבל שכר או לשלם בהבלעה.