במסכת חולין (צד.) שמואל אמר: אסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעתו של עובד כוכבים. ומבואר שאסור למכור לגוי בשר בחזקת כשרה והוא באמת בשר טריפה, וכך נפסק בשו”ע (חושן משפט (סימן רכח סעיף ו): אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם, כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח. אף אם הוא עובד כוכבים, לא ימכור לו בשר נבילה בחזקת שחוטה. בבא קמא (קיג:): אמר שמואל: טעותו מותרת, כי הא דשמואל זבן מכותי לקנא דדהבא במר דפרזלא בד’ זוזי, ואבלע ליה חד זוזא. רב כהנא זבן מכותי מאה ועשרים חביתא במאה, ואבלע ליה חד זוזא, אמר ליה: חזי דעלך קא סמיכנא. רש”י: טעותו – היה חייב לו לישראל וטעה בחשבון דליכא חילול השם: לקנא דדהבא במר דפרזלא – מזרק של זהב בחזקת של נחושת: ואיבלע ליה זוזא – ועוד טעות אחרת, שעיכב זוז מדמיו, והטעהו בחשבון שלקח ג’ במקום ד’: ואמר – רב כהנא לכותי חזי דעלך סמיכנא אינו מונה אותם כדי להוציא עצמו מן החשד. לישנא אחרינא, כותי אמר ליה לרב כהנא, חזי דעלך סמיכנא זו שמעתי.
ברמב”ם (גזלה ואבדה פרק יא ג ד ה) : אבידת הגוי מותרת, שנאמר (דברים כ”ב ג’) אבידת אחיך, והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, ובמקום שיש חלול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה, ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום.