זו מחלוקת גדולה, ודיברו בזה המנחת יצחק (ח"ג סי' סז), החלקת יעקב (ח"ב סי' קסג), האגרות משה (ח"ב סי' צב) והגאון הרב עובדיה יוסף (בספרו חזון עובדיה). היו שטענו שמכיוון שהכלים עשויים מתרכובת כימית, שהוא דבר שלא שערום אבותינו, אין להכשירם כלל. אולם רוב הפוסקים הכריעו, וכן ההכרעה למעשה, שניתן להכשירם ע"י הגעלה כדרך השימוש. יש להוסיף כי כיום ישנם כלי פלסטיק שעמידים בחום האש ממש, והיו שפקפקו אם להכשירם. אולם גם בזה ההכרעה למעשה שניתן להכשירם בהגעלה. אך כל זה בהסתייגות שאין בכלי חריצים, שאם לא כן אי אפשר לנקותו כראוי ואין לו תקנה בהכשרה לפסח. הדוגמא לכך היא בקרש חיתוך בכל ימי השנה, שאם חתך עליו בשר רותח וכדומה ורוצה להכשירו לא ניתן משום שיש בו חריצים.

לכן למעשה אם אפשר יש לקנות כלים חדשים. אך אם יש קושי לקנות כלים חדשים מותר להגעיל את הכלים בתנאי שיהיו נקיים, ללא חריצים ולא ייהרסו בחום של מי ההגעלה.