אם היא נמצאת במקום נסתר כך שתישאר שם זמן רב- אסור (רמ"א סי' שיז). וכן הדין בטיקט של מחיר וכדומה. אך אם היא ממוקמת במקום חיצוני ומיד שמקבלים את הבגד מורידים משם את התווית או הטיקט הרי שלאשכנזים הדבר מותר, אך לא בפני עם הארץ, ולספרדים הדבר אסור. הטעם הוא משום שמרן פסק שתפירה שאינה של קיימא נחשבת לתפירה כדעת ריב"א. אך לדעת מרן הרמ"א, כפי שהבין הגרש"ז זצ"ל, יש להקל בתפירה וקריעה של דבר שאינו של קיימא.
נוסיף שדעת האול"צ (ח"ב פכ"ט) שגם לדעת מרן השו"ע כל מה שנאסר הוא תפירה לזמן אך בקריעה של תפירה זמנית גם הוא סובר שמותר (ב"י סי' שיז).
בחוט פלסטיק או בסיכה שמחברת את התווית ניתן להפריד, ודבר זה נידון באריכות בשמירת שבת כהלכתה בשם הגרש"ז (שם פט"ו, מכתב החזו"א סי' קנו בהשמטות לסי' שמ, מנח"י ח"ב סי' יט).