המקור להזכרת אליהו הנביא הוא בדברי מרן הרמ"א (או"ח רצה א.) והסבירו הב"ח והמג"א (שם) שהטעם הוא משום שבשבת וביו"ט, ובער"ש ועריו"ט, אין בן דוד ואליהו באים, לכן מתפללים בתחילת השבוע שכעת נזכה שבשבוע הבא עלינו לטובה יבוא משיח ויגאלנו. ודבר פלאי מצאתי במטה משה בשם מהרי"ל בשם מדרש, שבכל מוצאי שבת נכנס אליהו לגן עדן ויושב תחת עץ החיים וכותב בזכותן של ישראל. ובא"ר מביא בשם האבודרהם שכשם שבמוצ"ש אנו מבדילין בין קודש לחול, כך אליהו יבדיל לעתיד לבוא בין פסולים לכשרים. ובסידור יעב"ץ כותב ש"ויבדל" בגימטריא זה "אליהו" וכן נ"ב כנגד נ"ב שבתות השנה שבהם מבדילים. והטור (סוס"י רצט) מביא שמי שמזכיר את כל הפסוקים שמוזכר בהם אליהו יהיו דרכיו מצליחין כל השבוע. וזה הפיוט ששרים: "אליהו הנביא אליהו .ויש מנהג קדום מתלמידי התשבי אליהו הגלעדי" האריז"ל (בעל תיקוני שבת – הובא בא"ר, ובמקו"ח לחו"י) לומר אליהו הנביא ק"ל פעמים כמנין "אליהו הנביא" עם התיבות. אם כן אנו למדים שלכל מנהג יש מקור ומשמעות, וחלילה להלעיז על מנהגי ישראל שיסודתם בהררי קודש.נחתום בשתי הערות מקה"ק רבי פנחס מקאריץ, שהבהיר שההוספה שיש בחלק מהסידורים בפיוט אליהו, היא הוספה הנביא: "איש תשבי תצילנו מפי אריות" . וכן מה, ורמז את שמו "תשבי-שבתי" מהשבתי צבי שכתוב בשמונה עשרה "פליטת בית סופריהם" הוא הוספה ממנו לרמז את שמו.