לספרדים אין בכך כל מניעה. וגם האשכנזים נוהגים להקל בזה, אך לכתחילה כדאי להקפיד שהסירים יהיו מונחים על גבי הפלטה למשך שיעור זמן שבו יספיקו להתחמם עד השקיעה.

טעם הדבר משום שישנה דעה (תוס', סמ"ג ורא"ש) שמדייקת מדברי רב ששת (לח:) שאין להניח בסמוך לשקיעה תבשיל קר המבושל כל צרכו על גבי אש גלויה, מחשש שמא גם בשבת יחזיר אותו אדם את התבשיל על גבי האש, שהוא דבר האסור בשבת. אמנם כדי לאסור זאת יש צורך שיתקיימו מספר תנאים: א. התבשיל מבושל לחלוטין, שכן אם אין התבשיל מבושל לחלוטין אין חשש שהאדם יעבור על איסור תורה ויחזיר את התבשיל שאינו מבושל לעל גבי האש בשבת. ב. שהאש תהיה גלויה. ג. שהתבשיל לא הספיק להתחמם עד שקיעת החמה. ויש מחלוקת כיצד משערים את זמן החימום- האם באש גדולה (החזו"א) או באש קטנה (הגרש"ז- שש"כ פ"א הערה קפה).

על כל פנים מהאמור לעיל יוצא שאין דעה זו מעשית לימינו, משום שאנו משתמשים בפלטה חשמלית שלא מבשלים על גבי ואין אפשרות להגביר את מידת חומה, וממילא היא נחשבת כאש מכוסה, ומותר לתת תבשיל שמבושל חצי בישול (בשהייה) או בישול גמור (בהחזרה) על גבי אש מכוסה בסמוך לשבת. ואמנם יש שחלקו על כך, אך לא פסקינן כמותם.