קידוש ליל הסדר חייב להיות דווקא בלילה, לאחר צאת הכוכבים. והטעם הוא משום שמצה ומרור הוקשו לפסח, שכמו שהקרבן היה נאכל רק בליל ט"ו גם המצה נאכלת רק בליל ט"ו, וקידוש ניתן לעשות רק בזמן שאפשר לעשות סעודה (מ"ב סי' תעב). אבל לגבי תפילת ערבית ישנה מחלוקת האם צריך להתפלל דווקא בזמן שאפשר לעשות קידוש או לא. דעת הפמ"ג (סי' תעב בא"א) שאפשר להקדים את התפילה. אולם מרן החיד"א (חיים לראש דף מ) מרחיב שהתפילה צריכה להיות דווקא בזמן שאפשר לעשות קידוש, ומנה לזה מספר טעמים:
א. יש חשש שמשום אריכות הסדר ישכחו לקרוא לאחריו קריאת שמע.
ב. מצוות קריאת ההלל היא דווקא בלילה.