הנאת הריח נחשבת בדרך כלל לתענוג, וביום הכיפורים אין איסור תענוג, אדרבה זהו יום טוב ומצוה לשמוח, ולכן מותר להריח מכל סוגי הבשמים. אמנם מכיוון שזה יום קדוש יש להימנע במידת האפשר אם לא לצורך השלמת מאה ברכות (מ"ב תרי"ד סקי"ח) או להפיג כאבי ראש וכדומה. בשונה מתשעה באב שהוא יום אבל ואסור בתענוג ולכן נחלקו בו האחרונים (הט"ז הגר"א והמג"א) אם מותר להריח בו בשמים, ולמעשה אנו פוסקים שבתשעה באב יש היתר רק בשביל להקל על כאבי ראש וכדומה ולא בשביל ליהנות. ומזה גם נגזרת מחלוקת נוספת אם מותר לעשן בתשעה באב אך אין זה מקומו, ובפרט שמשיח מגיע בעז"ה אז מדוע לנו להתעסק בהלכות תשעה באב?!