הנצי"ב זצ"ל (משיב דבר סי' כא) הכריע בדבר שלחם פרוס העטוף בנייר, ובזמננו- בניילון, נחשב כלחם שלם משום שנראה כלחם שלם. על אף שלהלכה פסקנו שיש להניח עשר אצבעות על גבי הלחם וכאן הניילון חוס בעד האצבעות, אך הוא בטל לגבי הלח ולכן נחשב כאילו הנחנו את האצבעות ישירות על הלחם. ולכן באם אין לחם שלם ניתן להשתמש גם בלחם פרוס עטוף כלחם משנה.