מרן הגרש"ז זצ"ל התיר להשתמש במטליות נייר אם משתמשים בהן בנחת ולא בחוזק, וכשאין סוחטים אותן בידיים. ונימוקו משום שבקושי יוצא נוזל כלשהו מהנוזלים הבלועים בהן, והריח שנשאר מהן על גבי עורו של התינוק הוא ריח שאין בו ממשות. אך כל זה הוא במטליות נייר ולא במטליות בד. אולם כל הפוסקים נחלקו עליו וחששו מאוד לספק איסור תורה. ולהלכה למעשה מרן הרב וואזנר זצ"ל כותב שלצורך תינוק אפשר להקל בניגוב בנחת ולא בכח. אולם מי שיכול ישטוף את התינוק במים חמים שהוחמו מערב שבת. ואפשר להקל לתינוק גם ברחיצה מהדוד שמש בתנאי שהדוד כבוי.

לגבי נתינת שמן על גבי עור התינוק כאשר הוא סובל מגירוי, אפשר לתת שמן ישירות על גבי התינוק או לשים על גבי היד ולמרוח היכן שצריך. משום שהסיכה בשמן כיום משמשת עבור התינוק לא לרפואה בלבד אלא גם בשביל ניקיון התינוק. וכן מותר לקחת לאחר מכן צמר גפן או מטלית ספיגה ולמרוח בעדינות לכל מקום שצריך על גבי עור התינוק. אבל בשום אופן אין לתת שמן על גבי צמר הגפן או המטלית ולמרוח על עור התינוק, גם אם תיעשה פעולת המריחה בעדינות.

בעניין נתינת משחה, ניתן לתת משחה היישר מהשפופרת על גבי גוף התינוק, או להוציא משחה בעזרת מקל ולהניחה על גבי גוף התינוק או הטלטול, ומה שיימרח מכוח ספיגת הטלטול נחשב כנמרח מעצמו.