חבורת אנשים או אדם יחיד שאינם עוסקים בתורה, ולא בחכמה, ולא בדרך ארץ, אלא מדברים בשחוק וקלות ראש על יחידים או על ציבור, ודיבור זה נעשה מתוך רשעות גאווה ויהירות (פלא יועץ). וכת זו אינה מקבלת פני שכינה (סנהדרין קג:) ודנים אותו ראשון לגיהנום חלילה (אותיות דר"ע). אולם ליצנות מע"ז מותר (מגילה כה:).