בעניין איסור עשיית מלאכה בפורים פוסקים הלכה למעשה כדעת רבה (מגילה ה:) שלא קיבלו ישראל על עצמם איסור זה, אמנם יש שנהגו שלא לעשות מלאכה בכדי שלא להתבטל משמחת הפורים (שו"ע או"ח תרצו א), ולדעת הרמ"א המנהג הוא שלא לעשות מלאכה שאין בה שמחה. פסק המשנה ברורה (שם ס"ק ג) שמלאכה שמניבה לאדם פירות נחשבת כמלאכה המשמחת ודבר האבד, ובלבד שלא יאריך במלאכתו ויבטל משמחת הפורים (שם ו). במקומות שישנו ספק אם לעשות בהם פורים בי"ד או בט"ו, שמידי שנה עושים בשניהם לחומרא, אין עושים בהם מלאכה בשני הימים. והשנה שהפורים משולש נהגו שגם תושבי ירושלים לא עושים מלאכה ביום שישי, מלבד לפי ההיתרים הנזכרים לעיל (חוג הארץ שם, הס"ק הרב אלפנדרי – בסוה"ס פורים המשולש, שהעיד כן בשם הראשל"צ הרב שלמה משה סוזין שהורה שלא לפתוח את החנויות בערב שבת של פורים משולש. אך מרן הגרע"י (יביע אומר ח"ו  סימן מז) חלק עליו והתיר לכתחילה לעשות מלאכה ביום שישי בירושלים מחשש שינהגו כן גם בשאר שנים). אמנם ביום ראשון ודאי שמותר לעשות מלאכה, אך המנהג בירושלים להימנע מעשיית מלאכה אחר חצות היום שלא ייגרר ויפסיד את סעודתו (פורים משולש לרב דבליצקי).