הגזירה הייתה על רחיצה בשבת ולא על טבילה, והשאלה האם יש בהם את אותה גזירה או לא. החכ"צ (סי' יא), הבית מאיר (או"ח סי' שכו), רעק"א (סי' יז), החכמ"א (כלל קכב) והנוב"י (תניינא או"ח סי' כד) אוסרים את הטבילה בחמים בשבת כמו את הרחיצה. והגר"א החמיר בזה מאוד. אבל הק"נ (על הרא"ש פ"ב דשבת) חולק על דעה זו, וסובר שהגזירה לא הייתה על מקוואות אלא על הרחיצה. וכן הקלו עוד פוסקים רבים (עי' מ"ב סי' שכו וקצוה"ש, אבנ"ז ומהרש"ג) וממשמעות דברי הביה"ל (סי' שכו) עולה שלא הכריע בדבר. והמכריע הגדול להיתר היה הרבי מצאנז זי"ע (דברי חיים או"ח סי' כו), שמסיים את דבריו "והנח להם לישראל". והדרך הנכונה לאיש ירא אלוקים. ולמעשה כשהטבילה לשם טהרה ולא לשם הנאה אפשר להקל לטבול ולצאת מיד.