להלכה אנו פוסקים כדעת המהר"י אסאד (סי' קכז) שהעיקר במתנות לאביונים זה שיגיע לידי העני בפורים, ואם אדם מפריש כסף כעת והכסף יינתן בפורים – יוצא בזה ידי חובה. וגם אם נותן לעני ומתנה איתו שיהנה ממנו רק בפורים יוצא גם כן ידי חובה. ומוסיף המהר"י שאפשר לזכות על ידי צד שלישי לעני וזה נחשב כאילו הוא קיבל, וגם אם יגיע אחרי הפורים מהני, כיוון שזכה העני בכסף, ובלבד שיידע מהדבר (שרגא המאיר ג קיב). ולא כמרן החיד"א שסבר שצריך להפריש דווקא ביום פורים עצמו ולא מועילה הפרשה קודם לכן.

כן במשלוח מנות הסתפק הבאר היטב (סי' תרצה) אם שולחים קודם פורים ויגיע בפורים. לדעת המנות הלוי העיקר זה שיתרבה בפורים עצמו שלום ואחווה, ולכן כותב ערוך השלחן (שם) שהדרך הנכונה ביותר זה לעשות שליח ביום פורים עצמו, ולהחזיר לו אחר כך כדי לזכות שהכל יהיה בו ביום.

לסיכומם של דברים תזכו עבור אבא שיבלחט"א גם במשלוח מנות וגם במתנות לאביונים, שניתן לזכות לאדם גם שלא בפניו, ובוודאי שזה רצונו ויזכה לקיימם בפורים כרצונו.