לרוב ראשונים אשה כשרה לעשות ציצית. אולם המהר"ם סובר שממעטים ממה שכתוב בפרשת ציצית "בני ישראל" את בנות ישראל. הלכה למעשה מרן השו"ע פסק שאשה כשרה בעשיית ציצית, ומרן הרמ"א כתב שלכתחילה כדאי להחמיר שאשה לא תעשה ציצית. כשיש לדעת שגם הספרדים למעשה מחמירים לכתחילה שאשה לא תעשה ציצית, כמו שכתב הבן איש חי (פ' לך לך) ובעל הכף החיים. למעשה, אשה שהטילה ציצית לבגד – הציצית כשרה, אבל לכתחילה נכון להחמיר שלא תעשה כן.

נוסיף באותו נושא, שגם קטן לכתחילה לא יטיל ציצית לבגד כי דעת המ"א (או"ח יד) שדעת רבנו תם שכל שאינו בלבישה אינו בעשייה. אך כיוון שרוב הפוסקים חולקים וסוברים שהקטן כשר, משום שעתיד להיות בעשייה (בשונה מאשה) בדיעבד ניתן להקל בדבר ולתת לקטן לעשות ציצית.

[עי' ארצה"ח סי' יד, כת"ס סי' א, מהרש"ם ח"ח סי' ז, משיב דבר ח"א סי' מז, מהר"י אסאד].