לגבי עופות החשש הוא שיימצא בזפק או במעיים חיטה שנאכלה על ידיהם. לכן כותב מרן החיד"א (בס' טוב עין, הובאו דבריו בשערי תשובה או"ח סוף סי' תסז, ובן איש חי פ' תצוה) שחסידים ואנשי מעשה היו קונים את העופות בסמיכות לפסח, ומנקים את החלקים הפנימיים מכל פסולת, מחשש שמא יימצא חמץ בתוך התבשיל, כפי שכתב מרן השו"ע (שם). הכף החיים (שם ס"ק יג) כותב שיש מנהג לא לאכול כבד ושאר חלקים פנימיים של העופות בפסח בשל חשש זה של מציאת חמצים בתוכם. אך להלכה, גם אם אדם לא קנה בערב פסח יכול לקנות עוף בפסח עצמו, ולכוון שאינו קונה את הזפק וכו', אלא עתיד לזרוק לפח את החלקים הפנימיים, וממילא אינם שלו בפסח.

כיום מקפידים הבד"צים שיתנו לתרנגולות לאכול תירס לפני הפסח, ולכן אין חשש מחמץ במעיים, משום שהחמץ שנאכל לפני הפסח כבר יצא מן העוף במהלך הימים הללו. נוסף לכך שאם קונים עוף שלם כיום הוא מגיע בלא חלקיו הפנימיים, ורק בקצבייה ניתן לקנות עוף של עם חלקיו הפנימיים. לכן למעשה אפשר לקנות בנחת עופות גם במהלך חג הפסח לכתחילה בלא שום דאגה מחשש חמץ. רק עופות שלמים שנשחטו זה עתה, ולא אכלו קודם הפסח קטניות, יש להימנע מלקנותם בפסח. וגם אם אין לו עוף אחר יכול לקנותם ולכוון שאינו קונה את הזפק ובני המעיים.

לגבי מוצרי חלב כל הדיון בפוסקים הוא בבהמה שאוכלת חמץ בפסח עצמו – האם ניתן לשתות את החלב שלה ולאכול את בשרה. גם בזה פסק מרן האגרות משה (א קמז) שבבהמת גוי מותר לכתחילה לשתות מן החלב שלה, ובבהמת ישראל יחמיר בעל נפש על עצמו. ובזה חלקו עליו בעל הפמ"ג (סי' תמח, הובאו דבריו במשנה ברורה שם ס"ק לג) וערוגות הבשם (סי' קלח). אבל כיום הפרות והעיזים לא אוכלות חמץ בפסח, ומה שאכלה חמץ עד ערב פסח אין בזה שום מקום לחשש, כי בזה גם בעל הפמ"ג מתיר לכתחילה כשעברו 24 שעות מעת אכילת החמץ. לכן למעשה מותר לכתחילה לקנות חלב בפסח עצמו בלא שום חשש. בכל זאת, על כל מוצרי החלב כותבים 'ערב פסח', וזוהי חומרא יתירה. אמנם בפסח כל חומרא, גם בלא בסיס כמעט, מתקבלת בברכה, אבל הס מלהזכיר שאדם שקונה חלב שנחלב בפסח יש בזה איזו בעיה.