בשו"ע (סי' ס') נפסק שאדם שקרא קריאת שמע בלא ברכותיה יצא ידי חובה, וסיים בדבריו שיחזור ויקרא קריאת שמע בזמן התפילה עם ברכותיה. וכתב מרן המ"ב שהטעם הוא בכדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה- קריאת שמע. מרן הגרש"ז פסק שכשרואה האדם שהחזן עומד להתחיל בחזרת הש"ץ ידלג על קריאת שמע ויתפלל עם הציבור.

ולעצם הדין, כאשר האדם קורא קריאת שמע בלא תפילין קודם התפילה על מנת לקרוא קריאת שמע בזמנה, כתבו הפוסקים שאין בכך כמי שמעיד עדות שקר בעצמו כיוון שאח"כ יקרא קריאת שמע עם תפילין. ואדרבה עדיף לעשות כך, כיוון שזמן קריאת שמע הוא מדאורייתא. אלא שלפי טעם זה אסור לדלג על קריאת שמע אף כדי להתפלל שמונה עשרה במניין, כיוון שבזה נחשב כמעיד עדות שקר בעצמו, אלא כשיגיע בברכות ק"ש לקריאתה- יקרא יחתום בברכת "גאל ישראל" עם החזן ויתפלל תפילת לחש עם כל הציבור.

אמנם אדם שבתוך התפילה אומר ברכות קריאת שמע וקורא את שמע בלא תפילין וטלית (לנוהגים) כשיש ביכולתו- נחשב כמעיד עדות שקר. ולכן אם אין לו טלית ותפילין ימתין אחר ברכת "ישתבח", יקבל מחבר שסיים תפילתו ויאמר ברכות ק"ש ושמע ישראל אפילו שלא נחשב כמתפלל במניין. נעיר בהקשר זה את דברי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שאם יש מישהו מהציבור שעדיין נמצא בעמידה נחשב למצטרף אליו כמתפלל במניין.