במקום אחד בלבד מצאתי הסבר לזה– בספר ידעיה הפניני (פי' אגדות), שהיה חי בזמן הרשב"א, והר"ר בונם מפשיסחא אמר שהוא היה גלגול שלו, כמו שמופיע בשער הספר. וכותב שכשאדם מגיע לקבר חבירו ונוצר קשר ביניהם בגלל אהבת נפש שהייתה ביניהם או בגלל שהאיש שמגיע יכול לגאול את הנפטר, אז נבהל האיש שמגיע לקבר ונמס לבו ובזה נשכח תלמודו.