מרן הרמ"א פסק שמותר לרחוץ רק פניו ידיו ורגליו בצונן ללא סבון. ומי שבכל ערב שבת רוחץ בחמים יכול להקל לרחוץ פניו ידיו ורגליו בלבד בחמים. ומרן המ"ב מדגיש שגם בזה הכוונה היא לרחיצה ללא סבון. לעומתו החיי"א והחזו"א מתירים לרחוץ גם בסבון ובמים חמים את פניו ידיו ורגליו. אך הערוה"ש צעק על כך שבעבר המרחצאות היו סגורים בערב שבת חזון, והמקילים בזה עתידים ליתן את הדין. וכך האריך הרבי מקלויזנבורג זי"ע (דברי יציב או"ח ח"ב סי' רלז) שרק מי שמזוהם בזיעה יתרחץ בצנעא בביתו באופן המותר. נוסיף שאדם שסובל מזיעה, במיוחד בארץ ישראל ובימים חמים אלו, מותר לו להתרחץ כל תשעת הימים במים פושרים-קרים עם סבון במקומות זיעה בלבד. אולם בערב שבת חזון עליו לעשות זאת רק קודם חצות (ביה"ל סי' תקנא גבי אשה). 

לעומת זאת הטבילה במקווה לכבוד שבת מותרת (עפ"י המ"ב שם סקצ"ה). והאריך הא"א (סי' תקנא) להתיר גם למי שלפעמים לא טובל לכבוד שבת שיוכל לטבול בערב שבת חזון. לכתחילה הטבילה תהיה במים קרים, אבל מי שלא מסוגל לטבול במים קרים יכול לטבול גם במים חמים, כמו שפסקו הכה"ח והתוספת חיים (סי' תקנא ס"ק ק"צ בשם הבא"ח) על החיי"א (כלל קלג סקל"ז), בתנאי שיטבול ומיד ייצא ולא יחפש ליהנות במים.

אגב, אלו שנוהגים כל בוקר לטבול במקוה לתוספת קדושה מותר להם לטבול כל יום מתשעת הימים לכבוד התפילה ותוספת קדושה. וכאמור יטבול במים קרים במידת האפשר, ואם אין ביכולתו אז יטבול במהירות במים חמים וייצא מיד, כפי שהאריך מרן השבה"ל (ח"ז סי' עז) והצי"א (חי"א סי' נז).

אך לכולי עלמא ההליכה לסאונה אסורה, שהיא לשם תענוג בלבד.