נחלקו מרנן השו"ע והרמ"א בדין כלי זכוכית בפסח. מרן השו"ע הכריע שאין צריכים אלא שטיפה והדחה, ואילו מרן הרמ"א הכריע שאף הגעלה אינה מועילה להם. וממילא הדברים אמורים גם בדיני בשר בחלב. לכן כוס זכוכית שנשתמש בה עבור מרק חם, ולאחר מכן נרצה לערות לתוכה חלב רותח- דינה תלוי במחלוקת זו, שלמרן השו"ע מותר לכתחילה ואילו למרן הרמ"א הדבר אסור בתכלית. אך מרן המשנה ברורה פסק שבדיעבד גם לרמ"א מהני הגעלה, כדברי המג"א. וכתב בעל החיי אדם, רבי אברהם דאנצינגער זצ"ל, שאף למנהג אשכנז ניתן להכשיר כלי זכוכית ע"י מילוי הכלים במים ג' פעמים, כשבכל פעם משהים בהם את המים למשך עשרים וארבע שעות רצופות.

לדין כלי דורלקס; ישנה טעות נפוצה לומר שכלים אלו שונים מכלי זכוכית משום שיש בהם חתיכות מתכות קטנות. אך אין זו אמת, כי אדרבה בכלי זכוכית רגילים ישנה שחיקת מתכות קטנות ואילו בדורלקס אין. על כל פנים אפשר להכשיר כלי דורלקס ע"י הגלעה אף לדעת הרמ"א ובני אשכנז, וכן עיקר הדין לדעת מרן השו"ע. וכן פסק למעשה דו"ז מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, מטעם שכלים אלו עמידים בחום האש ואינם מתבקעים, ואז ליכא חשש של חייס עלייהו (הגרי"ש). וכן פסקו המהר"ם שיק (יו"ד סי' קמא), ישכיל עבדי (ח"ד סי' יג), הצי"א (ח"ח סי' כא, ח"ט סי' כו- שחיישינן שבלע) בשם הגרצ"פ, יחוו"ד (ח"א סי' ו)