בשו"ע (יו"ד קמא ו) נפסק שמותר לעשות מנורות עם צורות חיה ועופות, כי כל מה שאסור הוא ארבע פנים שבמרכבה – פני נשר, פני אריה, פני שור ופני אדם. ביד אפרים מהגאון מבראד כתוב שגם בדמות שאר חיה ועוף יש להחמיר ולהפחית מצורתו במשהו. ממילא עולה לנו להלכה שאריה שעל גבי מנורה או חנוכיה חייבים לפחות ממנו משהו, כדי שנוכל להדליק במנורה שכזו. וגם שאר צורות מן הראוי לפחות מהן משהו. וכנראה שגדולי עולם שנהגו כך דאגו לפחות משהו מהצורה.