האגרות משה (ח"ד סי' פד) אוסר שימוש ברמקול בשבת, משום שבכל דיבור שהאדם מדבר נוצרת התהוות חדשה, ועובר בזה על מכה בפטיש ואיסור בונה. ובאמת החלק"י (ח"א סי' עא ואילך), המנח"י (ח"ג סי' לח) והצי"א (ח"ג סי' טז) באריכות כתבו על רמקול ומכשירי קשר וכדומה, שאפילו שהיו מחוברים לחשמל כבר מערב שבת ולא נדלקת בהם נורה בשעת השימוש, בכל זאת יש לאסור אותם משום "אוושא מילתא" וזילות של שבת קודש. לכן מרן השבט הלוי (ח"א סי' סו) ובעל תשובות והנהגות (ח"א סי' רטז) אסרו אפילו רמקול מכני מטעם של זילותא לשבת. וזכורני שנסעתי ללוס אנג'לס יחד עם מורנו הראשל"צ הגר"ש עמאר שליט"א לחזק את הקהילה היהודית, והראו לו בבית כנסת גדול במיוחד רמקול מכני שעובד בלי חשמל בכלל, וגם הוא אסר זאת משום זילותא לשבת. לכן אין הרמקול דומה למכשיר שמיעה, שאותו התירו לכתחילה אותם פוסקים שהזכרנו.