בכדי לעשות שלום בין אדם לחברו מותר לשנות על דברים שקרו בעבר (מג"א סי' קנו) ועל העתיד (שו"ע הרב שם). ובשלושה דברים התירו חז"ל לתלמיד חכם לשנות בדיבורו: פוריא, מסכתא ואושפיזא (מ"ב כג:). ובמגן אברהם מובא עפ"י הגמרא (עירובין נא., פסחים קיב. וסוף מסכת כלה) שאם אדם שמע דין להלכה יכול לומר את הדין בשם אדם גדול על מנת שיקבלו ממנו פסק ידן זה. בעל מחצית השקל ביאר שהכוונה להלכה ברורה שאין בה שום פקפוק, והרב חי ויודע אותו אדם כי אם ישמע זאת הרב לא יקפיד עליו על שאמר בשמו. ומרן החיד"א (מחז"ב שם) מוסיף שצריך שהתלמיד יהא מוסמך להוראה על מנת להיתלות באילנות גבוהים. ויש להיזהר במיוחד למול ילדים שלא לשקר, וגם לו לומר להם ששיקרנו למישהו בדבר מה, כי זהו הרגל גרוע מאד  בחינוך.