בעל הכה"ח הביא אסמכתאות לסדר לימוד זה מהזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל. וגם החי"א כתב על כך באריכות בספר לב דוד שאם מרן השו"ע וחבורתו הקדושה, המהר"ש אלקבץ ועוד, ישבו ועסקו בתיקון הזה בלילה נשגב זה, כפי שמבואר באריכות בשלה"ק (מס' שבועות) שמביא את כל הסיפור המבהיל על השכינה שדיברה מתוך גרונו של מרן בעל השו"ע. אם כן מי יבוא אחר המלך ויאמר שהוא גדול מהם ולו לא נאה ללמוד את התיקון. אולם מצד שני בעל הח"י (סי' תצ"ד) כותב שהתיקון נועד לעמי הארצות, ומי שיודע ספר עדיף שיישב וילמד כמו שצריך.

נוסיף בהקשר זה עוד שתי נקודות: א. לימוד משניות בלילה זה, שהשלה"ק (שם) כותב שמכח הסיפור שהיה עם מרן הב"י מוכח שיש עניין נשגב ללמוד משניות בלילה זה. אולם כל המקובלים נחלקו עליו, ובראשם שר בית הזוהר מזידיטשוב- רבו של המלבי"ם, הכה"ח, החיד"א והבא"ח, שבלילה זה אין ללמוד משניות.

ב. בעניין נשים בתיקון ליל שבועות; עפ"י הסוד אין דבר זה הולם אותן, כמבואר בבא"ח (שו"ת רב פעלים ח"א בסוד ישרים סי' ט'), וכל התיקון עניינו בסוד ולכן יש להקפיד ללכת אחר הדרכת בעלי הסוד בעניין זה. אסייג שרק אשה שספרה את כל הספירה- מ"ט יום יכולה להקל ולומר את התיקון.

בעניין עשיית תיקון ביו"ט שני של גלויות- יש לקיימו, כפי שמוכח מדברי השל"ה (מס' שבועות) על המעשה מהבית יוסף שהיה גם ביום שני של גלויות. וכן כתב הכה"ח בשם החיד"א.