אשה שטרודה בגידול הילדים בבית, טרודה גם בשבת, ולכן פטורה לחלוטין מן התפילות ותאמר בקשה (כ"מודה אני") וברכות התורה, ודי בזה.

אולם כיוון שיש דעות (מור וקציעה סי' רסח) שסוברות שבשבת התפילה היא מן התורה, לכן כדאי להתאמץ להתפלל שחרית ומנחה.

כמובן אשה שזמנה בידה מחוייבת להתפלל על כל פנים תפילה אחת, וכך גם לגבי שבת. אמנם לגבי תפילת מוסף לנשים יש מחלוקת בין הפוסקים – הגאון רעק"א (או"ח סי' קו, תשובות סי' ט) ועוד דנו בדבר. למעשה אשה יכולה להתפלל מוסף, כי לא מברכים על כך "וצוונו". גם מרן היביע אומר (ח"ב סי' ו, ח"ט סי' קח) סובר שעדיף לספרדיות לשמוע את החזן ולצאת בזה ידי חובת מוסף, אך אין למחות במתפללת מוסף. וכן כתבו האור לציון (ח"ב פ"ז) והכף החיים (סי' רפו). כן הכריע למעשה מרן השבט הלוי (ח"ד סי' יב), שנשים קיבלו עליהן תפילת מוסף כחובה.