ישנו הבדל מהותי. הספרדים נוהגים שכולם יחד מתחילים שמונה-עשרה, ואומרים קדושה אחרי הש"ץ, וממשיכים יחד עד "האל הקדוש", וכולם ממשיכים בלחש עד סוף התפילה, חצי קדיש ו"עלינו" (בה"ט הרדב"ז, כנה"ג, כה"ח). לעומת זאת, האשכנזים ממתינים שהחזן יאמר לבד בקול עד קדושה, עונים קדושה, החזן ממשי עד "האל הקדוש" ואז כולם נעמדים לתפילת עמידה מתחילתה (בה"ט, מ"ב). כשממש מתקצר הזמן ינהגו האשכנזים כבני עדות המזרח ויתפללו יחד עם החזן, אף שאין מי שיענה על ברכות החזן.