האם מותר לרקום על תיק לשופר המיועד רק לשמירתו פסוקים, כגון : עלה א’ בתרועה ה בקול שופר? האם הדין ישתנה אם זה יהיה רקום על בד כיסוי השופר המכסהו בכל התפילה לבד מזמן התקיעות? האם רצוי לבקש מסופר לרשום על קלף בכתב אשורי ולשים אותו בתיק השופר ולא לרקום ממש על התיק ?

שאלה

האם מותר לרקום על תיק לשופר המיועד רק לשמירתו פסוקים, כגון : עלה א’ בתרועה ה בקול שופר? האם הדין ישתנה אם זה יהיה רקום על בד כיסוי השופר המכסהו בכל התפילה לבד מזמן התקיעות? האם רצוי לבקש מסופר לרשום על קלף בכתב אשורי ולשים אותו בתיק השופר ולא לרקום ממש על התיק?

תשובה

מרן בשו”ע (יו”ד רפ”ג ד’) פסק ע”פ “אסור לרקם פסוקים בטלית”. וברמב”ם איכא שני טעמים, או כי זה זלזול, או כי לא ניתנה התורה להכתב פרשיות פרשיות, רק ג’ תיבות, ורק עבור לימוד. ובש”ך, שמביא פסוקים לזלזול, כי הציצית המה תשמישי מצוה ומותרת בבית הכסא ובית המרחץ, ולכסות ערוה ויביא פסוקים במקום טינופת.
ולכן העטרת זהב התיר לכתוב פסוקים על מפות של ס”ת שהם ‘תשמישי קדושה’.
ואף שרבינו ירוחם כתב את הטעם השני, מכל מקום כבר נתפשט המנהג להקל. ע”ש. ודעת התשב”ץ (ח”א סימן ב’) לחלק, וז”ל: ראיתי בתשובה להרמב”ם ז”ל, שאסור לרקם בטלית של ציצית פסוקי של תורה, והטעין גניזה אם רקמן. ואינו נראה כן, מטעמא דכתבינן, שלא נכתבו להגות בהם, וגט חליצה יוכיח. ורבותינו ז”ל היו כותבין פסוקים באגרותיהם, כדאיתא בפ”ק דגיטין, ולא היו אוסרין, אלא היכא דכתבי בלי שרטוט. ומגילת סוטה, שאם אמרה איני שותה שנגנזת, יש לחלק שמגילת סוטה נכתבה להגות בה, ואין כותבין מגלה להתלמד בה, משו”ה טעונה גניזה. אבל כשלא נכתב להגות בו, אין טעון גניזה והמגילה טעונה גניזה, מטעם האזכרות השם שבה. אתינן לדינא, שכשאין חשש לביזוי קודש, ואין איסור של כתיבת פסוקים כנ”ל, וכדברי הש”ך שנהגו להקל בטעם זה בכל אופן, בוודאי שניתן להקל.
ובכיסוי שופר, ששומרים עליו ומכבדים ליכא חשש כלל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לשיח?
אשמח לקבל את תגובתך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.