מה המקור והטעם להוספת מים ליין?

שאלה

מה המקור והטעם להוספת מים ליין?

תשובה

מרן הרמ"א (או"ח קפג ב) פסק שאין צריך להוסיף מים ליין שלנו, משום שכיום היין שלנו אינו חזק דיו. אך בדברי מרן הבית יוסף הביא את דברי המדרש הנעלם (רות) שיש סוד גדול בהוספת מים ליין של ברכת המזון, וכן הביאו מרן המ"ב (ס"ק ו). לכן מרן האר"י הקדוש (שעה"מ עקב), הבן איש-חי והכף החיים האריכו שיש בזה המתקה גדולה לדינים, כמו שכותב הזהר (פ' בלק). ויש מחלוקת אימתי להוסיף את ג' טיפות המים ליין; לפי מרן המ"ב (ס"ק ה) עפ"י דברי הב"י יש להוסיפן בתחילת ברכת "נודה לך". אמנם לפי דברי האר"י הק' מוסיפים בשעה שאומרים "ואכלת ושבעת וברכת את"- משום שמילה "את" היא כנגד מידת המלכות.

האם יש לברך על קפה במהלך הסעודה?

שאלה

האם יש לברך על קפה?

תשובה

החיי-אדם פסק שמברכים "שהכל נהיה בדברו" על שתיית קפה על הסעודה. אולם להלכה לא פוסקים כמותו, ויש מדקדקים לברך "שהכל" לפני הסעודה ופוטרים עם הקפה שבסוף הסעודה, ומנהג זה נתפשט בעיקר אצל החסידים, ושמעתי שכן נהג מרן האמרי-אמת מגור זצ"ל.

האם ישנה מניעה לסכך על גפי דפנות מעץ שרחבות מד' טפחים?

שאלה

האם ישנה מניעה לסכך על גפי דפנות מעץ שרחבות מד' טפחים?

תשובה

הדבר מותר ללא חשש. סיבת אלו שמחמירים (פמ"ג תרכט א"א סקי"א) הוא מכיוון שאסור לסכך בקרש של ד' טפחים מדרבנן, ויש חשש שהוא יסכך בו אם הוא יעמיד עליו את הסכך. אבל כבר הכריע   הגר"א (ריש סי' תרל) שאין בזה חשש, כי כמו שכתב הפמ"ג בעצמו (שם) יתכן והדבר נחשב כגזירה לגזירה, משום שכל הדין הוא משום גזירת תקרה.

האם יש לברך ברכה מיוחדת על מצות האכילה בערב יום הכיפורים, שכן היא מצוה מן התורה? האם גם אישה חייבת לאכול בערב יום כיפור?

שאלה

האם יש לברך ברכה מיוחדת על מצות האכילה בערב יום הכיפורים, שכן היא מצוה מן התורה? האם גם אישה חייבת לאכול בערב יום כיפור?

תשובה

לא מברכים על האכילה בערב יום הכיפורים, אפילו שזו מצוה מן התורה, כמו שדרשו חז"ל על הפסוק "ועניתם את נפשתיכם מערב עד ערב", מכיוון שלא ניכר שהאכילה היא לשם מצוה, הרי אתה בלאו הכי אוכל, כפי שאוכלים בכל יום, בשונה מאכילת מצה ומרור שלא היה האדם אוכל אותם אלמלא היה מצווה, שכן מה פתאום שיאכל האדם מצה שהיא לחם כל כך יבש או כמות כזו של חסה או שורש חריף כל כך. אבל כאן לא ניכר שהאכילה היא לשם מצוה כך תירץ השד"ח (יוהכ"פ א) בשם גאון אחד.
לגבי נשים זו מחלוקת גדולה. רעק"א (סי' טז) מסתפק בזה. אבל הכת"ס (סי' קיב) והמנ"ח (מצוה שיג) הכריעו שהיא מחויבת באכילה בערב הצום כשם שהיא מחויבת בעינוי היום. רק שהכת"ס מכריע שאישה יולדת שאוכלת ביוהכ"פ ודאי שפטורה מהמצוה של האכילה בעריוה"כ.

אנו נוהגים כמנהג האר"י ז"ל להלקות קודם יום-כיפור. א. האם יש סדר למלקות? ב. האם לעשות זאת קודם תפילת מנחה או לאחר מכן?

שאלה

אנו נוהגים כמנהג האר"י ז"ל להלקות קודם יום-כיפור. א. האם יש סדר למלקות? ב. האם לעשות זאת קודם תפילת מנחה או לאחר מכן?

תשובה

האר"י הקדוש דווקא לא כל כך הקפיד על מלקות, כי כיום אין לנו מומחין בדור זה, ויש בכך צער בלבד, ואין מקום לצער את האדם בערב יום הכיפור שהוא יום-טוב. ואם אכן לקה, היה מלקה קודם מנחה רק ארבע מלקות כנגד שם הוי"ה הקדוש, ואחר כך טבל, על שם הכתוב "באנו באש ובמים" (תהלים סו יב) – כך מופיע בספר נגיד ומצוה מהמהר"י צמח. ובכלל פסקו הט"ז (סק"ד) והמגן אברהם (סק"ח) כי יש לטבול קודם תפילת מנחה בגלל הוידוי.
אגב, ראיתי מנהג שצריך לשרש ולעקור אותו – שתלמידים מכים את רבותיהם, וזהו איסור חמור של מזלזל בכבוד רבו, כאילו שרבו חוטא והוא התלמיד מעניש אותו. וכבר צעק על הדבר הזה החוות יאיר (מקו"ח סי' תרז), וראוי למחות במי שנוהג כך.

האם אפשר להתיר את הנדרים יחד ושהמתירים יאמרו "הכל מותרים לכם"?

שאלה

אני רב קהילה. בערב ראש השנה יש לחץ לרוץ ולהספיק לארגן את החג, האם אפשר להתיר לציבור להתיר את הנדרים יחד ושהמתירים יאמרו "הכל מותרים לכם"?

תשובה

המט"א (סי' תקפא) כותב לא לעשות כך רק אם השעה דחוקה ביותר.

 

האם נכון שהמנהג להניח פתקאות על קברי צדיקים הוא מנהג ע"ז?

שאלה

האם נכון שהמנהג להניח פתקאות על קברי צדיקים הוא מנהג ע"ז?

תשובה

חלילה מלומר כך, הרי המנח"א כתב שאפשר לבקש מהצדיק שימליץ טוב, אצל הקב"ה כמו בחיי חיותו. והמנחת יצחק (ח"ח סי' נג) הרחיב מאוד שמנהג הפתקאות הוא תמימות של בקשה מהצדיק שיפעל  בשמם ואין בזה משם ע"ז. מה שכן אסור זה להניח בכותל פתקים, שכן הקב"ה שומע תפילתנו גם בלא פתק, "קרוב ה' לכל קוראיו", ואת הנוהג הזה נשאיר לנשיאים גויים שידחפו פתק בין האבנים בשביל התמונה

כשהעובדת הזרה מדליקה לעצמה מזגן בשבת בלי שנאמר לה כלום ניתן ליהנות מזה?

שאלה

כשהעובדת הזרה מדליקה לעצמה מזגן בשבת בלי שנאמר לה כלום ניתן ליהנות מזה?

תשובה

באופן הזה ממש מותר, אבל באופן שאמרתי לה תדליקי לעצמך מזגן ותהני הדבר אסור. הרי הט"ז (סי' רמד) אוסר בשם רבינו שמחה לשפחה הגויה לעשות מלאכת עצמה בבית יהודי מפני הרואים,   ומבאר הח"א (כלל סג)שכשניכר ממש שהיא עושה לצורך עצמה הדבר מותר, כדוגמא שמביא שם שמתקנת את הבגד האישי שלה. ושו"ע הרב נתן דוגמא של גוי שהדליק מדורה לעצמו שמותר. אולם הדע"ת (שם) חלק על עצם דברי הט"ז, אבל כל המחלוקת היא בכלי עצמו בלי שהיהודי יאמר לו דבר, אבל כשהיהודי אומר לו – פסק המ"ב (סי' שז ס"ק עג) שהדבר אסור. לכן אם היא מפעילה מזגן וניכר שזה לצורך עצמה בלי שאמרנו לה דבר – מותר.

ניחום אבלים בשבת

שאלה

למה לא מנחמים אבלים היום בשבת, הרי מרן (סי' רפז) אפשר לנחם?

תשובה

כבודו צודק, אבל כפי שכותב ערוה"ש (שם ס"ג) שכיום הדבר לא נהוג. וגם אם מנחמים מנחמים בנוסח שונה, כפי שכותב מרן המ"ב (שם סק"ג): "שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא". אבל ראיתי באחרונים שאם הדבר יגרום נחת רוח לאבל מותר לנחמו כרגיל. העיקר שהניחום לא יגרום לבכי.