האם מי שקיבל תוספת שבת בפלג המנחה, ורוצה לאכול דבר מה לפני שילך לתפילת קבלת שבת וערבית (שיתקיימו בזמנם בשקיעה) ולכאורה אינו יכול לעשות קידוש עם ברכת ‘מקדש השבת’ (כיון שסעודתו לא תמשך לתוך צאה”כ כדברי המהר”ל, וכן אינו עושה על לחם כדברי הגר”א), יכול לברך בפה”ג ואז לאכול?

שאלה

האם מי שקיבל תוספת שבת בפלג המנחה, ורוצה לאכול דבר מה לפני שילך לתפילת קבלת שבת וערבית (שיתקיימו בזמנם בשקיעה) ולכאורה אינו יכול לעשות קידוש עם ברכת ‘מקדש השבת’ (כיון שסעודתו לא תמשך לתוך צאה”כ כדברי המהר”ל, וכן אינו עושה על לחם כדברי הגר”א), יכול לברך בפה”ג ואז לאכול?

תשובה

ראשית, יש להתייחס לעניין קידוש עם ברכת מקדש השבת בסעודה שלא תגיע לצאת הכוכבים. דברי המהר”ל הללו מוזכרים בפסיקת הב”ח (או”ח תעב), שסעודת שבת חייבת להיות משחשיכה, וכן פסק השל”ה הקדוש. רק יש לסייג שהביאור הלכה (סי’ רסא) כותב שאדם שעושה מלאכה בזמן של תוספת שבת או בשעה שהציבור קיבלו על עצמם את השבת אף שהוא בין השמשות – אין בזה קנס משום מעשה שבת. ממילא, אם נוסיף לכך את דברי הט”ז (סי’ תר) שמקל לעשות עירובי חצרות גם אחר קבלת שבת, והביה”ל בשם דרה”ח שכל שבות לצורך מצוה מותרת גם אחר קבלת שבת של הציבור, כגון באדם שלא הניח תפילין של רבנו תם או ספירת העומר (סי’ תפט) או שלא נטל ד’ מינים בסוכות – אנו מורים שמותר לעשותם. ממילא לעניות דעתי, אדם שקיבל תוספת שבת ורוצה לאכול דבר מה יכול לאכול בלא קידוש, כיוון שאין אכילתו אכילה של סעודת שבת. אך יאכל פחות משיעור של קביעת סעודה וישתה כרצונו.
אמנם אם כבר הדליק נרות, שבזה לדעת בני אשכנז יש קבלת שבת מלאה, שוב עליו לעשות קידוש
שיכול לעשותו רק אחר צאת הכוכבים לדעת המהר”ל הנ”ל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לשיח?
אשמח לקבל את תגובתך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.