האם ניתן לשמוע דברי תורה בחדר האמבטיה, כאשר באותו חדר ישנה אסלה – אך זו סגורה בשעת השמיעה? כמובן שהחדר עצמו נקי?

שאלה

האם ניתן לשמוע דברי תורה בחדר האמבטיה, כאשר באותו חדר ישנה אסלה – אך זו סגורה בשעת השמיעה? כמובן שהחדר עצמו נקי?

תשובה

מעיקר הדין כן. והטעם הוא משום שאנו מתייחסים לשירותים שלנו כנקיים לחלוטין – ‘בית כסא פרסאי’, בשעה שהם נקיים מלכלוך גלוי. ולכן רבים מן הפוסקים, כדוגמת ר’ אהרן וורקא (זקן אהרן סי’ א), כותבים כי ניתן אף לברך בתוך חדר השירותים של שירותים שכאלה. להלכה איננו מתירים את הברכה, משום שאנו סוברים שחדר השירותים נחשב למקום מאוס, אף שהשירותים עצמם הינם ‘בית כסא פרסאי’. אך אם אנו מכסים את המקום מתייחסים אנו לשאר החדר כמקום נקי (מנחת יצחק סי’ ו). לא נקל עד כדי לברך בפינו (אלא אם מדובר בחדר אמבטיה בלא שירותים), אך יש מקום להקל לשמוע בו דברי תורה, משום שהדבר נחשב כהרהור בדברי תורה ולא דיבור ממש.
הרמ”א (או”ח סי’ פד) פסק שיש היתר להרהר רק בבית החיצון של בית המרחץ, שחלק עומדים לבושים. אמנם כאשר מדובר בהרהור שלא בא מתוך עיסוק שלי בדברי תורה אלא אגב שמיעת הדברים יהיה מותר גם במקלחת עצמה. אמנם רבים החמירו בשעה שהוא עצמו מתרחץ, משום שמה לי להבחין בין הרהור שבא מעצמו של האדם להרהור שמכח שמיעת דברי תורה, אלא אם לבוש ורק נכנס לחדר האמבטיה לשאר עיסוקים. לכן אדם שעוסק בכביסה וכדומה בתוך חדר האמבטיה יכול לשמוע דברי תורה – באם החדר נקי ומכסה השירותים סגור. ומשמיעת דברי תורה כשהאדם עצמו בחוסר צניעות לא חייב להימנע, אך מן הראוי לעשות כן.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לשיח?
אשמח לקבל את תגובתך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.